מלי שלום
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
לעיתים (נדירות), כשאני מתמודדת עם מצבים מלחיצים מאוד, אני מרגישה כאילו שאני מישהו אחר. אני יודעת שאני זאת אני, אבל עדיין מרגישה שאני נראית כמו מישהו אחר (דמות ספציפית מזדמנת המוכרת לי). כל תנועה או הבעת פנים שאני עושה אני מדמיינת ("רואה" לנגד עיני) באותו הרגע כאילו אותה דמות מבצעת. אחרי זמן קצר זה חולף לחלוטין. האם התופעה הזו מוכרת לך? אשמח בבקשה לקבל הסבר.
שלום דניאלה. התיאור שלך נשמע שייך לספקטרום של מצבים דיסוציאטיביים. במצב כזה החוויה המרכזית היא של ניתוק. לעיתים התחושה של האדם היא שהוא מתבונן על עצמו מהצד, לעיתים החוויה של האדם היא ש"אני זה לא אני", לעיתים מדובר בתחושה שהגוף פועל בנפרד, לחוד מהאדם עצמו. המשותף לתופעות הללו היא שהחיבור בין הגוף לנפש, וה"כלל הבסיסי" שהגוף והנפש שלנו משולבים זה בזה, לכאורה מתנתק או נשבר. התגובה הזו מאפיינת תגובה של אנשים מסוימים למצבי לחץ וחרדה, והיא כנראה שריד לאמצעי התגוננות של אותם אנשים באירוע (או אירועים) שבו היה מבהיל או מסוכן מדי להיות ער למתרחש, להיות "בתוך" הסיטואציה. נפגעי טראומה (נפגעות ניצול מיני, נפגעי טרור וכו') מגיבים לעיתים בתגובות דיסוציאטיביות כדי להרחיק עצמם מהחוויה הבלתי ניתנת לעיכול ועיבוד, ולאחר מכן מפעילים את המנגנון הזה באירועים בלתי נסבלים עבורם. להתראות, מלי.