אחרי הפגישה

סיפרתי פעם למטפלת שלי שקשה לי מאוד אחרי הפגישות. שאני מתעצבנת, מאבדת איזון, לפעמים שוברת דברים, לא מצליחה לעבוד לכמה ימים אז היא אמרה לי שזה לא טוב ואולי צריך להפסיק קצת, או אולי היא לא מתאימה לי, או שצריך להאיט את הקצב. ומאז אני לא מספרת לה את זה, ואני אומרת שבסדר שהתרגלתי, אבל האמת שלא! עדיין קשה לי נורא, כמה ימים אחרי הפגישה איתה! מה אני אמורה לעשות עם זה? והאם זה יעבור לי?

שלום דינה. נשמע כי ניסית לשתף את המטפלת שלך במצוקה שאת חשה לאחר, ואולי בעקבות, הטיפול, ונענית, בחוויה שלך, בתגובה של בהלה, התרחקות ודה-לגיטימציה. אני שומעת ממך שבחרת להסתיר את תחושותייך, ולהסתגל לדרישות ולחוקים, אך כעת את מוצאת עצמך, בצדק, בודדה ומבולבלת. בעיני חשוב מאוד שתחזרי עם התחושות הללו לטיפול, ותנסי לברר את החוויה הזו לעומק. בדקי שוב עם המטפלת שלך למה התכוונה בדבריה, ייתכן שפירשת לא נכון את כוונתה ואת המסר שניסתה להבין. נסי לדבר איתה על המלכוד שאת נמצאת וחשבי איתה כיצד הוא ניתן לפתרון במסגרת הטיפולית. אם הפרשנות והניתוח שלך את דברי המטפלת היו מוטעים, נראה לי חשוב להבין מה שמעת ממנה ולמה, וכיצד אולי ניתן להבין את הדיאלוג (הישיר והעקיף) ביניכן. בהצלחה, מלי.