חוסר רגשות אדישות

בן 17 שחכתי לציין שלום,בזמן האחרון אני רב מלא אם ההורים אם אמא שלי יותר נכון כי אם אבא החורג שלי אני לא בקשר וגם לא ניראה לי שאני רוצה להיות אין סיבה מיוחדת לזה או שיש ואני לא מבין. בכל מקרה אני מרגיש שבור כולם סביבי אומרים לי שאני אדיש אמרו לי הרבה שאני אדיש כלפי המשפחה. דיברו איתי זה נמשך כבר שנים הקטע שאומרים לי שאני אדיש אני באמת לא יודע אם אני ככה אני מקווה שלא אבל אם לומר את האמת אני באמת מתחיל לא להרגיש שום דבר. אני משתגע הנה דוגמא נכון מתי שאתם בוכים אתם מרגישים תחושת פריקה אחרי זה אני לא חשתי את התחושה הזו הרבה מאוד זמן כלומר אם אני בוכה אז זה רק דמעות ריקות זו בידוק ההרגשה דמועות קפואות בלי שום דבר סתם דמעות זה עוד דבר שאני חושב שאולי אני באמת אדיש הבעיה היא שאני לא רוצה להיות כמו מכונה ללא רגשות אני לא שרוי כעט במצב של עצב או דיכאון בגלל הסיטואציה אם אימי שהקשר הוא הופך להיות רע מיום ליום אני לא מרגיש ככלום ואם לומר את האמת אני אומר שהקשר חשוב לי אבל אני לא מרגיש כלום אלא רק אומר... ... ... יכול להיות שהוא חשוב? לעזעזל האם אני באמת אדיש!???? קשה לי אם ההרגשה הזו. מצטער על החפירה אלוהים איך הגעתי למצב הזה שאני לא מרגיש כלום!!!!??????

שלום דניאל אני קורא את מה שכתבת ומה שאתה מתאר במיוחד זה בהלה. בהלה ממה שקורה איתך, בהלה ממה שזה אומר ופחד מכמה זמן תמשיך להרגיש כפי שאתה מרגיש. אבל מכל זה עולה דווקא תמונה של הרבה מאוד רגש - ולא של אדישות בכלל. אתה מתאר תקופה של הרבה מריבות וקונפליקטים עם אמך ומצד שני ניתוק והעדר קשר עם אביך החורג. כל זה בא על רקע של התלבטויות רציניות שלך עם עצמך והרבה דברים שאתה שומר בבטן (או כך לפחות נדמה לי) ולא חולק עם אף אחד. נשמע די ברור שהקשר עם אמך מאוד משמעותי עבורך, ובכל זאת משהו ביניכם מתפספס, משהו לא מצליח לתרגם את האיכפתיות והקרבה לקשר שייתן כוח ותמיכה. דניאל, נדמה לי שמה שאתה באמת צריך זה לדבר עם מישהו על מה שקורה לך בפנים - על מחשבות, רגשות, פחדים, תקוות וחלומות. זה יכול להיות חבר או חברה קרובים, זה יכול להיות מישהו מבוגר שאתה סומך עליו, קרוב משפחה, מישהו מבית הספר, לא יודע, אבל נראה לי מאוד חשוב שלא תשאר לבד עם כל הדברים שמציקים לך. בשביל להרגיש משהו, תצטרך לשחרר חלק מהדברים החוצה- אני מקווה בשבילך שתמצא עם מי לעשות את זה. בהצלחה דוד