רוזי

קרוב לוודאי שההודעה לא תעלה וזה בסדר גמור. בכל אופן הילדה רוזי, ילדה בת ארבע וחצי, לא עצמתי עין כל הלילה, איך אפשר לישון כשהיא בידיים של פסיכופט. אני כל היום איתה בתוכי, חושבת עליה והעצב והדאגה נותנים זץ ללב ומכווצצי'ים אותו כפסטלינה. איפה היא, פוחדת לבד בלי הגנה. איך דברים כאלה קורים, מי שומר על הילדים. רק רציתי לשתף העצב בעינייה בעיתון, והכאב הזכירו לי מישהי. סנקה

סנקה... קרוב לוודאי שבשעה זו, שפרטי הפרשה כבר נחשפו, הזעזוע גדול מכדי להבין איך... איך כולם שתקו? איך לא הקשיבו למי שכבר דיברה ושאלה?! איך משפחה כזו חיה פה, ואף-אחד לא אמר מילה? סבא שלה הוא גם האבא החורג שלה... ואמא שלה משתמשת בתירוץ של "לא ידעתי, חשבתי שהיא בכלל בצרפת", בעוד שהסבתות מצרפת מדווחות שתיהן, שהן חיפשו את רוז כל הזמן הזה... והסבא/אבא חורג הזה, שמסביר שזו בכלל היתה תאונה... הוא רק "הפליק לה", הוא לא מבין איך זה קרה בכלל... ומפה לשם - הופ! ארז את גופתה במזוודה והטמין אי-שם בירקון. ולדעת, שכל הזמן הזה היא היתה מתה. קבורה במזוודה, בבוץ ובמים הדוחים של הירקון. שידעו איפה היא, אבל בחרו לשתוק ולהתנהג, כאילו שילדה אחת קטנה, יפה ותמימה לא מתה בכלל... כאילו שהיא מבלה בנעימים בצרפת... משפחה מעוותת... וקורבן אחד קטן וחסר ישע של איש אחד ש"רק" קרתה לו תאונה, מה רוצים ממנו בכלל? הוא לא התכוון להרוג אותה... ותיכף יבוא גם הסיפור, שהוא הרי אהב אותה... סתם נהג להפליק לה בשעות הפנאי, עד כדי כך, שהפעם האחרונה היתה אחרונה לתמיד...

סנקה... מה שלומך? נכון זה כל כך כואב אבל לא לישון בגלל זה? אסור לקחת את הדברים קשה מדי כל יום יש סיפור אחר לצערנו:-(

שלום. קראתי את ההודעות ואני מזדהה עם הכאב והרגש העולה מהן. אין לי מילים להוסיף, כי הזעזוע גדול מידיי. לפעמים ניתן רק לשתוק. דוד.