מתגעגעת

אוףףףףףףףףףףףףף גם אצלי המטפל בחופש.......הוא השאיר לי כרטיס עם משהו שהוא כתב לי רק עד שיחזור הוא יחזור נכון?זה קשה כל היום מחזיקה את הכרטיס עם הציור של הפרה שאני אוהבת ואני לא זוכרת איך הוא נראה יכול להיוןת שתוך שבוע לא זוכרת אותו?הוא השאיר לי הודעה בתא הקולי כדי שכל פעם שקשה לי אוכל לשמוע אותו הוא בחול ויאכול לענות לי באימייל אבל זה כואבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב שיחזור כבר אני מתגעגעת אני גוססת:-(אני כל כך צריכה אותו שוידבר שירגיע כל יום שהייתה צריכה להיות טיפול אני בוכה בשעה של הטיפול תגידו לי משהו מרגיע:-(

הי מאיה אני רואה שדרור פסח על הודעתך בטעות...אז אכפת לך שאני אנסה להגיד לך משהו מרגיע? (: אני יודעת שזה קשה, מאחר וגם לי יש הודעה עם אותה כותרת מתנוססת, ולא רק לי ולך - לא המצאנו את הגלגל אחרי הכל, הגעגוע הוא אחד המבאסים. אבל לדעתי, וחשבתי על זה לעומק, זה כשאין למי להתגעגע. תחשבי איזה כיף לך! יש לך מישהו שכל כך אוהב אותך, שהוא דואג לך לפני וכותב לך כרטיס עם ציור שאת אוהבת, ומשאיר לך את הקול שלו בתא הקולי, ועונה לך במיילים..אין ספק שהוא רוצה להיות שם בשבילך, גם עכשיו כשהוא בחופשה....ובינתיים יש לך אותנו כאן, להתגעגע ביחד, ולעודד..מקווה שהצלחתי (: (: ביי בינתיים אופיר

שלום מאיה ראיתי שדרור החמיץ בטעות את ההודעה שלך וחשבתי שחבל יהיה להשאיר את זה כך. האמת היא שאופיר הקדימה אותי - אני מצטרף אליה בהחלט לרעיון שגעגוע זה דבר שניתן להרגיש רק למישהו שקשורים אליו ושהרגש והקושי שאת מרגישה מעידים יותר מכל על הקשר המשמעותי והעמוק שיצרת בטיפול ועל משמעותו של המטפל עבורך. ולפעמים, אפילו תקופה כזו של חלל או ריק יכולה לפתע להתמלא ולהראות עד כמה התמונה היא רחבה וחיובית יותר מכפי שנדמה. אפילו כאן, אני חושב על הפספוס הזה של דרור ועל עד כמה במהירות מתגייסים עבורך, לשנות את המצב - מגיבים פה להודעתך, כותבים אליי, להסב את תשומת ליבי לעניין.. כך שאת לא לבד - לא בחוויית הגעגוע ולא מבחינת האיכפתיות והסימפטיה שאת מקבלת פה. ונקווה שזה יספיק בינתיים - עד שהוא יחזור - ואולי אפילו קצת לאחר מכן.. להתראות דוד