מה הדרך?

יש לי ילדה נהדרת בת שנתיים, והשאלה שלי היא עקרונית.אני לא שואפת להיות "חברה" של בתי, אלא רוצה להיות אמא שלה, אך בכל זאת לבנות מע' יחסים של בטחון ופתיחות: שהיא תדע שהיא יכולה לדבר איתי על הכל , להתייעץ אתי ולשתף אותי בכל דבר שתבחר. הייתי רוצה שכשהיא תגדל , אני אהיה האדם הראשון שהיא תחשוב לפנות אליו...מה אני צריכה לעשות לשם כך?

שלום אמא. נשמע שהגידול והרווחה הנפשית של בתך מעסיקות אותך וזה משמח מאוד. נדמה לי שפעמים רבות הכוונה והרצון הן בעלות משמעות גדולה ביותר וזכורות היטב, גם אם בביצוע משהו מתפספס. ולשאלתך - קשה לתת "מתכון" קצר ומדויק למה שאת שואלת, אבל באופן כללי נדמה לי שכדי שבתך תחוש בטוחה וחופשיה מולך חשוב שתשדרי לה שאת מתעניינת במה שעובר עליה, ובמקביל לא שיפוטית או ביקורתית לגבי המחשבות או ההתנהגויות שלה. נדמה לי שהקשבה ותחושה שאת שם, מלווה ומתפעלת (ונמצאת כדי לתת חיבוק או ליטוף אם טעתה), הנן קריטיות. במקביל, כמו שאת כותבת תפקידך הוא להיות אמא ולא חברה. המשמעות היא שיש לך סמכות, ושחובתך להציב גבולות ולקבוע חוקים שחלים על בני הבית. במובנים הללו עלייך לוותר על הרצון להיות תמיד "טובה" ו"אהובה", ולדעת שיהיו מקומות של חיכוך ומרד שהם לא רק בלתי נמנעים, אלא גם חשובים להתפתחותה של בתך. ואחרי התשובה העניינית שלי, אני רוצה להתעכב על הצורך שלך להיות הכתובת הראשונה של בתך. אני תוהה איזו חוויה של אימהות את נושאת איתך כילדה, והאם תוכלי להתמודד גם עם הידיעה שבכל זאת דברים רבים יסופרו לחברים (ובהמשך לבני זוג) ולא להורים. אני תוהה על הרצון שלך "לדעת" הכל, ועל היכולת להכיל גם דינמיקה אחרת, אופיינית יותר (ונורמטיבית יותר) שבה יש גם סודות מול ההורים. בהצלחה, מלי.

שוב שלום.מעניין ששאלת על אמא שלי...ואני רוצה לענות לך, שאמי הייתה דמות מאד דומיננטית בחיי, ואני חוששת שלעתים קרובות מדי מעורבותה הפכה להתערבות.היא הייתה מאד רגישה ואוהבת אך גם ביקורתית מאד. לא היו ביננו חיכוכים כמעט, כי הייתי "נוחה" . ברור לי שלא אדע "הכל" בחיי בתי,כפי שכתבת,וגם לי היו כתובות אחרות שאליהן פניתי והיו דברים שאמי לא ידעה.וזה בסדר גמור.אני רוצה שבתי תהיה חזקה ושבעיקר יהיה לה את עצמה.העניין הוא, שבנעוריי ואפילו בילדותי ,לא שיתפתי את אמי בדברים שבהם הייתה יכולה לעזור לי כיוון שפחדתי לצער אותה או שחשתי מובכת.ולדברים אלה יש השלכות עד היום.ואני לא רוצה שזה יקרה גם לבתי מולי.