מתוסכלת...

שלום לכם... אני רוצה לספר לכם משהו שמאוד מאוד מאוד מפריע לי, זה קצת ארוך אני מקווה מאוד שתאזרו קצת סבלנות ואם תוכלו לעזור לי אני יותר מאשמח. אני קצת לא יודעת מאיפה להתחיל אני פשוט אספר הכל.. אני בת 19 וחצי עוד מעט. מעולם לא היה לי חבר. אני לא רוצה להשתחצן אבל אני נראית לא רע בכלל וגם יש לי בטחון, היו לי קשרים קצרים מאוד עם בנים, אבל אף פעם לא התאהבתי ואף פעם לא הייתי עם מישהו בקשר יותר משבועיים- שלושה, חוץ מאחד. זה היה בתיכון בסוף כיתה י'ב , נקרא לו א' לצורך העניין. מאז ומתמיד כשהייתי רואה אותו בביה"ס נמשכתי אליו בטירוף, מכל מבט וכל חיוך וכל נגיעה .. הייתי חושבת עליו כל הזמן והוא היה סוג של פנטזיה, חשבתי שזה הדדי אבל לא הייתי בטוחה. במשך שנה היו בינינו נגיעות ומבטים כאלה אבל אף פעם לא היה משהו משמעותי ורשמי שקרה. עד שיום אחד, אחרי שנה, אזרתי אומץ והזמנתי אותו לביתי והתנשקנו ובאמת היתה תשוקה פשוט מטורפת והיה מדהים.. ממש נהנתי ויום אחרי זה ציפיתי שהוא יתקשר אלי או משהו ולא דיברנו אחרי זה איזה חודשיים וזקצת נפגעתי ממנו.. אבל אחרי חודשיים שוב נפגשנו, הפעם ביוזמתו, והפעם השנייה הייתה פחות נחמדה.. הוא הכאיב לי ומיהר יותר מדי ואני לא רציתי אבל לא ידעתי איך להפסיק אותו ומה להגיד ולכן הוא המשיך וכמעט שכבנו אבל אז אמרתי לו לא.. והוא הכניס לי אצבעות וזה כלכך כאב לי ולא אמרתי לו כלום והוא עשה את זה באגרסיביות בלי להתחשב בכלל ולשאול אם אני נהנית והוא עשה הכל חזק וכאב לי כלכך.. אחרי זה שוב לא דיברנו כמה חודשים. ואני לא יודעת למה אבל נפגשתי איתו שוב ואיך שנכנסתי לאוטו שלו הצטערתי שבאתי והיה בא לי להקיא ממנו אבל אמרתי לעצמי אוקיי אני אשתה קצת ואני אסיים עם זה... אני לא יודעת למה עשיתי את זה אבל שתינו והייתי קצת שיכורה ואז שוב כמעט שכבנו אבל ברגע האחרון אמרתי לו לא אבל עשינו קצת דברים וממש לא נהנתי אפילו סבלתי אבל לא אמרתי כי... כי כבר היינו באמצע והוא נהנה לא ידעתי איך אומרים לא באמצע? פשוט להפסיק הכל ולהגיד די? ואז מה יקרה אחרכך? הוא יגיד שאני מוזרה ומפגרת.. והוא יספר לכולם בביה"ס ומה יהיה אחרכך? אז המשכתי איתו והוא גמר ונרדם. זה היה כלכך מגעיל. ואז הערתי אותו והוא הביא לי כסף והזמין לי מונית וכלכך כלכך נגעלתי מעצמי ושנאתי את עצמי. אני לא בנויה לזה, אני לא עושה דברים כאלה בדרך כלל. אני לא רציתי להגיע איתו לאן שהגעתי וזה הוריד לי את הבטחון וגרם לי לחשוב שהוא רוצה רק לשכב איתי ולא אכפת לו ממני בכלל, מה אני מרגישה וחושבת. לא יכלתי להמשיך עם זה מצד אחד אבל מצד שני הייתי רואה אותו כל יום בביה"ס ולמרות שכעסתי אליו הרגשתי שאני עדיין נמשכת אליו. ואזכבר החלטתי שאני פשוט מוחקת אותו לגמרי מהחיים שלי וכך עשיתי, אבל פתאום עכשיו בדיעבד אני שמה לב שכל הקשרים אחריו נהרסו מאיזו שהיא סיבה שכנראה קשורה למה שהיה איתו, זו הצטברות של כל מיני דברים קטנים שמונעים ממני להמשיך הלאה. בגלל שקשה לי כלכך לומר לא, אני לא יודעת פשוט איך לומד לא.. זה נוראי, אני יודעת. שבוע אחרי שהייתי עם הא' הזה, הכרתי מישהו בים ו5 דקות אחרי שהכרתי אותו נכנסנו למים והוא פשוט בא ונישק אותי ואז לקח את היד שלי ונגע איתה לעצמו באיבר המין. אני לא רציתי לא רציתי לא רציתי!!! הכל קרה מהר כלכך ולא אמרתי לו לא לא עמדתי על שלי וחשבתי בתמימותי שאולי אחרכך ייצא מזה משהו רציני. והייתי כלכך בהלם אחרכך לא הבנתי מה קרה.. המקרה הבא היה כשישנתי אצל המשפה שלי בצפון הכרתי מישהו והוא באמת היה חמוד הוא נראה טוב וחשבתי שאולי יכול לצאת מזה משהו אבל אז נפגשנו והתנשקנו ושוב זה זרם מעבר וכשהוא הוריד את המכנסיים אז פשוט נבהלתי ואמרתי לו לא די אני לא רוצה וקמתי והלכתי משם ולא ראיתי אותו יותר. בערך לפני שנה.. חברה שלי הכירה לי את חבר של חבר שלה והוא גם היה מאוד חמוד בהתחלה ודיברנו בטלפון והיה לי כיף איתו.. אבל כל הזמן הוא רצה שניפגש אצלו בבית וזה קצת הפריע לי אבל לא אמרתי .. ופעם אחת נפגשנו אצלו וראינו סרט ואז האמת שאני התחלתי לנשק אותו כי לא רציתי שהוא יחשוב שאני מוזרה או שאני לא רוצה אותו.. אז נישקתי אותו ואז התקדמנו ואני רציתי שזה יעצור שוב ולא ידעתי איך לעצור, שוב חזרתי על אותה טעות כמו תמיד, תמיד אני חושבת שאני אוכל לא להגיע למצבים האלה ואני כל הזמן מגיעה אליהם מחדש. ואז הוא הוריד לי את החולצה ואני פשוט הרגשתי שאני לא מסוגלת יותר אני נפגשתי איתו רק כמה פעמים ואני לא רוצה כבר להגיע למצב כזה איתו אז פשוט התיישבתי באמצע ואמרתי לו די אני לא רוצה אני רוצה שתיקח אותי הביתה. והוא ממש ממש נבהל ושאל אם אני בסדר ואם קרה לי משהו ולמה אני ככה.. ואמרתי לו שקרה לי פעם מקרה לא נעים ואני פשוט רוצה שהוא ייקח אותי הביתה והוא היה בטוח שאנסו אותי הוא ממש נבהל והוא חיבק אותי ואז לקח אותי הביתה... ואז שלח לי הודעה שהוא פה בשבילי וכל מיני חרטות כאלה... ואז המשכנו את הקשר רק עוד כמה ימים וזה גם נגמר. אחרכך חברה שלי הכירה לי את אח של חבר שלה חחח ... הוא היה מקסים. הוא מהאנשים האלה שעל הפגישה הראשונה את מרגישה כאילו את מכירה את כל סיפור חייהם, הוא פתוח כזה ומדבר המון... דיברנו ואני לא יודעת איך להסביר הוא כאילו שכנע אותי להתנשק איתו הוא אמר לי כל מיני דברים כאלה שגרמו לי להאמין לו ואז הוא אמר לי שהוא מרגיש שאני קצת ילדה קטנה ושאנחנו נמצאים במקומות שונים מבחינת החשיבה שלנו (הוא היה בן 25) ושלא נראה לו שייצא מזה קשר רציני אבל הוא רוצה שנהיה בקשר בלי מחוייבות, זאת אומרת ידידים בלי מתח מיני. והאמת שנהנתי בזמן שהייתי איתו, כי הוא גרם לי להרגיש בנוח. אבל כמה ימים אחרי כשנזכרתי בזה, שוב נגעלתי מעצמי וגם עכשיו כשאני נזכרת בזה אני מרגישה כאילו עשיתי טעות נוראית כאילו בכל פעם כזאת אני פוגעת בעצמי יותר ויותר. עכשיו.. לא מזמן, לפני חודש בערך הכרתי מישהו גדול ממני בשנתיים, הכרתי אותו במסיבה והוא רצה לנשק אותי ואמרתי לו לא! באמת הייתי גאה בעצמי, ואז הוא אמר "עוד יותר טוב" וביקש את המספר שלי ודיברנו המון ובאמת שנינו הרגשנו שיש בינינו חיבור. נפגשנו כמה פעמים בהתחלה ואמרתי לעצמי שהפעם אסור לי להרוס את זה.. אז כל פעם שהתנשקנו ולא רציתי להמשיך אז באמת עצרתי את זה. פשוט ככה פשוט הפסקתי וככה זה נמשך בערך 4 פגישות.. ואז יום אחד שנפגשנו וישבנו בפארק הוא שאל אותי על זה ואמרתי לו שזה הקצב שלי ושאם הוא לא עומד בקצב אז לא יהיה לזה המשך.. והוא אמר לי שזה קצב איטי ואמרתי לו שיש לזה סיבה אמרתי לו שקרה איזה מקרה לא נעים פעם שבגללו אני ככה והוא רצה שאני אפרט אבל לא פירטתי וגם ראיתי שהוא קצת נלחץ וחשב שאנסו אותי ואמרתי לו שלא אנסו אותי.. אני פשוט רוצה להתקדם בקצב שלי. ואז אמרתי לו שאם הוא רואה לקשר שלנו עתיד אז אני רוצה שנמשיך את הקשר אבל אם הוא מחפש סטוצים.. אני לא הטיפוס. ודיברנו על זה כמה זמן ואמרתי שאין טעם להמשיך את הקשר אם הוא לא רואה לו עתיד כי אז אני סתם אקשר ואפגע בסוף.. והוא חשב קצת ואז אמר לי אותו דבר בדיוק כמו שההוא אמר לי... שאנחנו במקומות שונים מבחינת החשיבה והוא חושב שאני צריכה קצת להתבגר.. וזהו אמרתי לו סבבה והראיתי לו שאני מקבלת את זה הכי יפה בעולם שזה לא מזיז לי, שידרתי לו שאני שווה מספיק כדי לא להיפגע מזה. ואז הוא החזיר אותי הביתה ובעצם סיימנו את הקשר... אבל כעבור יומיים פתאום חשבתי על הכל , על כל מה שהוא אמר ואיך שהוא אמר והייתה לי מן הרגשה כזו שאסור לי לפספס את זה הפעם, כי אולי הוא באמת לא כמו כולם, אולי הוא באמת ראה בי מעבר. ואז התקשרתי אליו ואמרתי לו שאני רוצה שניפגש, וכשנפגשנו אמרתי לו שהרגשתי שאולי אני מפספסת פה משהו ואני דווקא כן רוצה לתת לזה צ'אנס והוא אמר לי שכשיצאתי מהאוטו הוא באמת חשב על זה ואמר לעצמו שאולי הוא עושה טעות ואולי אנחנו באמת צריכים לנסות. אז נפגשנו עוד כמה פעמים, ולא אצלו ולא אצלי, באמת יצאנו והלכנו לים גם... אבל... אתמול נפגשנו אצלו בבית וראינו סרט. ואז שוב אני התחלתי לנשק אותו כי שוב לא רציתי שהוא יחשוב שאני לא רוצה אותו, או שאני מוזרה, והמשכנו ושוב כשרציתי להפסיק פשוט אמרתי לו טוב די, והוא די היה בהלם כי הוא לא הבין מה קרה לי והוא כל הזמן אמר לי אני לא מבין אותך. וכל הזמן הזה שאנחנו מתנשקים וכ'ו אני לא נהנית בכלל, אני לא מרוכזת במה שאנחנו עושים אני פשוט חושבת איך להגיד לו שאני רוצה שהוא יפסיק, שזה נעים לי אבל לא נעים לי, שאני מפחדת שהוא רואה בי רק גוש בשר ושאחרי שנעשה את זה הוא יזרוק אותי, אני כאילו לא באמת הייתי שם איתו, הייתי במקום אחר, אבל מצד אחד לא רציתי להראות לו את זה אז כשנישקתי אותו הראיתי לו כאילו זה מכל הלב וגם כשנגעתי בו.. אבל בעצם בכלל לא רציתי לעשות את זה אז הפסקתי באמצע והוא שוב אמר לי אני לא מבין אותך מה קרה לך.. הרגשתי כלכך נורא. לא ידעתי מה לעשות. אמרתי לו שאני עייפה פשוט ואני רוצה הביתה והוא לקח אותי הביתה. ואז היום הוא התקשר אליי ושלח לי הודעה ואני מרגישה שלא בא לי לדבר איתו .. אני לא רוצה אותו יותר כי אני לא רוצה שהוא יגיד לי שהוא לא רוצה אותי בגלל שלא נתתי לו. אבל היום קבענו להיפגש גם לצאת לאיזה מסעדה ואני מפחדת מפחדת שיקרה משהו אחרי זה.. עד איפה להגיע איתו? איפה הגבול? איך אני יוצרת את הגבול הזה? ומתי בדיוק? אני מרגישה חסומה מכל הכיוונים, אני מרגישה שבנים מסתכלים עליי רק בגלל איך שאני נראית אני מרגישה חסרת בטחון, אני פשוט מתוסכלת, אני לא יודעת למי לפנות. אני כלכך אשמח אם מישהו יתייחס לזה... אני במצוקה נוראית. תודה מכל הלב.. מכולו!

שלום לך. את מגוללת אינטראקציות קשות ומבלבלות לאורך חייך, ולמרות גילך הצעיר את מעבירה את התחושה שהספקת לחוות (ולסבול) יותר מדי. אני שומעת ממך שהשילוב של קשר אינטימי (קרוב ומשמעותי) ומין מבלבל ומלחיץ אותך. נראה שאת מנסה להפריד בין שני הדברים (לשכב בלי להיות בקשר או להיות בקשר בלי לשכב), אך מוצאת עצמך שוב ושוב נגעלת, חרדה ומבולבלת. אין ספק שעברת כמה התנסויות קשות שתרמו לתחושות הללו (כמו המקרה הראשון שתיארת), ובמקיל את מספרת שאת נוטה להשאר במקומות שלא מתאימים לך רק כדי לא להחשב מוזרה או לא לאבד את הקשר. נשמע לי שחשוב שתדברי עם איש מקצוע על הנושא. בעזרתו תוכלי לעבד את הטראומות שחווית מול קשרים מחד, ולהבין את הדפוס שאת מתארת, שבו את מוצאת את עצמך בסיטואציות מיניות עם קושי להפסיק או להרגיש שמותר לך לא לרצות, מאידך. אני חושבת שזה יוכל לעזור לך מאוד, בייחוד לאור גילך הצעיר, והעובדה כי אלה השנים בהם את מתנסה בקשרים זוגיים, ומנסה לבחור בן-זוג קבוע. בהצלחה, מלי.

הקטע שבחור אומר "אני לא מבין מה קרה לך" אחרי התקרבות פיסית ואז רצון שלך לסגת, הוא קטע שלדעתי נובע מחוסר רצון שלו להכיר ברצונות הלגיטימיים שלך בכל רגע. זה לגיטימי לעשות * רק * מה שאת רוצה באותו רגע.. מעצבן !