.

כואב ורועדת הלב דופק חזק הכול שחור ויש לי סחרחורת דוד אני נגמרת והלב שותק ומדמם די שייעצר שיניח לי שיניחו לי שקט דממה להעלם להתנתק לרגע אחד לברוח

שלום נקודה כמו בפעמים אחרות, אני שומע אותך נעה בין הקצוות - בין הסבל והרצון להוציא החוצה את הכאב שבפנים ובין הרצון לברוח, לומר שאין סיכוי ואין מי שיקשיב ושהדרך היחידה למנוע את הכאב שבלב הוא להפסיק את דפיקותיו. את צריכה למצא דרך לברוח מהקצוות האלה. את צריכה להתחבא במרכז. שם מחכה לך השלווה, ואני מדמיין אותך מטלטלת על הנדנדה הזו, בין הקצוות.. את צריכה למצוא דרך לנוח באמצע. ולא, הדרך שאת מציעה פה היא לא האמצע, היא הקצה של הקצה. לא שם מחכה לך השלווה. ולראשונה אני חושב גם על המשמעות של השם "נקודה". עבורי, כרגע, הוא נקשר לסוף משפט. לסיום. אבל הסיפור שלך, אני מניח, עוד לא הסתיים. עוד לא סופר. ונראה לי פספוס אדיר לקטוע את המשפט לפני שכל המילים בוטאו.. להתראות בינתיים דוד

סוף סיום קץ שייגע בי כבר לעזאזל במקום כל השאר

עוברת פה מפעם לפעם ומשקוראת אותך חשה רצון לחבק אותך וזהו. רק לחבק ולקוות שלפחות מעט מזה תוכלי להכיל, ולנוח ולנשום ולהרחיק קצת מעין הסערה.