מתגעגעת
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי דוד המטפל שלי בחופשה וקשה לי ברמות מטורפות. לא משנה אם אני בעבודה בלימודים או עם חברים, אני מרגישה שהלב שלי כואב מרוב געגוע..זה אמור לכאוב כל כך? הגעתי למצב שאני עושה דברים מטורפים כדי להרגיש שאני איתו כמו לקנות מפיצי ריח כמו שהוא שם בקליניקה - כל הבית שלי מריח כמו french musk וחלום קיץ..ועדיין עצוב לי ): ): אני עושה רשימות של יתרונות מול חסרונות לחופשה הזו, וכל מה שיש לי ביתרונות זה שכשהוא יחזור הוא יביא איתו את תחילת החורף..בערך ( ספטמבר ) וזו אחלה מתנה. בחסרונות יש הרבה!!!!הרבה מדי. לא יכולה להתמודד עם הגעגוע הזה, רוצה לראות אותו היום. עכשיו. מה עושים???אני צריכה לעשות מיוט על הלב שלי או שאני לא אצליח להמשיך לתפקד, מרגישה גל עצב ודיכאון בדרך. ומאז תחילת השבוע הפכתי שוב מאוד רגישה לסביבה, חסרת ביטחון מאוד, מרגישה לא יפה ושמשהו בי לא בסדר..הכל מאולץ): עזרה בבקשה אופיר
שלום אופיר אני מבין את התחושות שאת מתארת. לצערי אין ביכולתי לעזור לך, מלבד להקשיב (כלומר, לקרוא). חשוב לי לומר לך משהו בנוגע ל"אמור לכאוב כך?". אין "אמור". יש את מה שאת מרגישה. ונדמה לי שעדיף שלא תנסי להלחם במה שאת מרגישה, אלא תנסי לקבל את זה, להפוך את זה לחלק ממך. אני גם לא יודע גם אם מיוט הוא התשובה הנכונה ללב, אבל אם נמשיך עם הדימוי (השמיעתי) שלך, הייתי אומר שאולי כדאי לך לנסות ולראות האם את יכולה לשמוע דברים אחרים של הלב. האם המודעות וההקשבה לניואנסים יכולים לעזור לך לראות כיצד הגל הזה שמגיע הוא אינו הכרח, אינו בלתי-נמנע, אלא הוא נוצר מחבטה של חוויה מוכרת וכבדה בתוכך. והאם ההכרות עם החבטה הזו, ההכרות עם מקורה ודרך היווצרותה, אינה יכולה לסייע לך להקטין את עוצמת ההדף, את עוצמת הגל הצובע את ראייתך, ולספק לך עוד אוויר לנשימה, שיספיק עד ספטמבר לפחות.. בהצלחה דוד
מזדהה איתך בטירוף.. גם שלי בחופש והיום תפסתי את עצמי משוטטת מפינה לפינה בבית, לא רוצה לעשות כלום.. מבולבלת ומחפשת את הקשר הזה. את מי ששם איתך עם כל מה שקורה בפנים.. מבינה את תחושותיך ומחזיקה לך אצבעות.. תשארי פה בנתיים יש פה בית חם ותומך והצוות נפלא.. מחזיק בין השורות.. אוויר לשיתוף ולנשימה.. תוסיפי לידיים המוחזקות חיוך אמיתי.. ~נילי~
התחושות שאת מתארת ככ מרגישות מוכרות. ובכל זאת, למרות כובד משקלן יש משהו "קרוב" בהן. הן יכולות "להילקח" למקום של קירבה, אינטימיות, שיחה פנימית ושמחה על שאותה דמות שהינה ככ משמעותית עבורנו, נהנית, צוברת כוחות, רחוקה ובכל זאת קרובה, ושאנו קרוב לוודאי גם נמצאים איתה באופן כלשהוא.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
