התחלת טיפול

שלום רב, החלטתי סוף סוף להתחיל טיפול פסיכולוגי מאחר והפסיכולוגית איתה שוחחתי בחו"ל החלטנו ליצור קשר בספטמבר אך התחילו לי חששות. מה אני אמורה לעשות בפגישה הראשונה כל מיני מחשבות מה היא תשאל עליי, איך אני אגיב האם היא תספר לי משהו על עצמה ועוד. בנוסף אני חוששת שתשלח אותי לאשפוז או משהו מפחיד אם אומר משהו לא במקום אציין שאין סיבה הגיונית לזה אך אני חוששת שאפלוט שבעבר היו לי מחשבות אובדניות התגברתי בסופו של דבר עלייהם והמשכתי את חיי עבדתי למדתי וכו'. האם אני אגיד שהיו לי פעם מחשבות כאלה יש אפשרות שהיא תכריח אותי להתאשפז , האם בכלל מאשפזים בגלל מחשבות לא היו לי ניסיונות ואף פעם לא פגעתי בעצמי. והפנייה שלי לטיפול נובעת מלחץ וחרדות שקשורות בעיקר לעבודה. אשמח לתשובה תודה

1515... דבר ראשון - אני רוצה לשלוח לך מכאן עידוד: אני חושבת שקיבלת החלטה אמיצה כשהחלטת להתחיל טיפול! זו לא תמיד החלטה קלה, יש הרבה חששות (כפי שנוכחת בעצמך)... אבל זה משהו ששווה לעשות בשביל עצמך. מה את אמורה לעשות בפגישה הראשונה? אני לא חושבת שיש כזה דבר "אמורה לעשות". הדבר היחיד שאת "אמורה לעשות" זה להגיע לפגישה... אחרי זה, את כבר תדעי לאן הדברים יתקדמו... אין ספר חוקים בנושא, ממש לא. את תבחרי מה ואיך לספר לה על עצמך, מה ואיך לשאול אותה וכו'... סביר להניח (אבל גם זה לא חקוק בסלע) שהיא תשאל אותך שאלות... אל תדאגי - בגלל מחשבות אובדניות לא מאשפזים. אחרת (בין היתר) לא הייתי זוכה לראות את אור היום מחוץ למחלקה/בי"ח בערך 60% מהחיים שלי :-) גם על נסיונות אובדניים לא מאשפזים כ"כ מהר, אז את בסדר, את יכולה להיות רגועה... אל תחששי מלדבר על הדברים האלה - זה חשוב, באמת! יש מאחורי המחשבות הללו סיבות, ואותן חשוב להבין בתוך הטיפול... בהצלחה!

שלום ל-1515 אני שמח להצטרף להודעה שלפני ולהפחית מחששותייך. לפי תיאורך אין לך סיבה לדאגה ואני מניח שגם המטפלת לא תבהל ותדע להתייחס במקצועיות ובצורה מתאימה לכל מה שתספרי לה. הלחץ עצמו הוא כמובן מובן -מי מאיתנו אינו נלחץ לפני פגישה ראשונה, במיוחד בתחילה של טיפול? אבל מעבר לכך אומר שוב שלא נשמע לי שיש לך סיבה לדאגה ממשית. בנוגע להתנהלות בפגישה זו, חשוב לי להזכיר שאת נפגשת עם אשת-מקצוע והיא בוודאי תדע להנחות אותך ולכוון את הפגישה הראשונה הזו, כך ששתיכן תוכלו להפיק ממנה את מירב התועלת והמידע. בהצלחה דוד