בקשה מהמשתתפים שנמצאים בטיםול

תוכלו בבקשה לרשום אילו דברים טובים למדתם בטיפול? איזה הצלחות היו לכם? ראיתי הרבה הודעות שכותבות על דבריםרעים, ואני רוצה גם לשאול אם המשתתפים נמצאים פה רק כשרע להם בטיפול? בברכה

שרון שלום, השאלה שאת מעלה היא שאלה חשובה ונראה לי שיכול להתפתח ממנה דיון מעניין וגם אני מזמין את חברי הפורום להשתתף. דרור

שרון... כל תשובה שאכתוב לך תהיה מורכבת. אני מניחה שלא רק תשובה שלי תהיה כזו. קשר טיפולי הוא לרוב קשר מורכב. אבל אענה לך רק בשם עצמי. אני לא יודעת אם קראת כאן הודעות שלי או לא. תראי... אם אני מחזיקה איתה מעמד (והיא איתי... בקושי... קצת מקרטעת לאחרונה) כבר 9 וחצי שנים (ברוטו) אז כנראה שלא הכל גרוע למרות הכל. אולי השיעור הכי חשוב שמלמד הטיפול הוא - מתגברים גם על משברים קשים בקשר! כמובן שהקשר הטיפולי הוא ייצוגי... הוא מלמד איך לקחת את הדברים החוצה, אל העולם שמחוץ לטיפול. אישית לא תשמעי ממני רשימת הצלחות... זה אוטומטית מתחבר אצלי אל הנגטיב - כשלונות... הטיפול לא נמדד אצלי בהצלחות... הוא נמדד בצעדים קטנים קדימה לעומת נפילות. הוא נמדד ביכולת להתמיד גם כשקשה (לשתינו, כאמור). הוא נמדד בצמיחה אישית, בנקודות השקפה חדשות/נוספות וכו'. אגב, הגיוני בעיניי שנמצאים פה בעיקר כשרע בטיפול... זה כמו עצם ההליכה לטיפול, לא? לא הולכים לטיפול כשהכל בסדר... רק כשדברים כבר לא בסדר... אז כשמשהו בטיפול זקוק לקצת טיפול, מביאים את זה לפה... אולי, כנראה... זו רק דעתי... אבל נתקלתי פה לא אחת גם בהודעות אחרות - הודעות של שמחות קטנות, של הצלחות קטנות (או צעדים קטנים קדימה)... לא יודעת אם זה עונה על הבקשה שלך... אבל זו התשובה שעלתה אצלי נוכח ההודעה שלך.

מעניין שאת שואלת זאת דווקא עכשיו.. עלתה בי מחשבה לשתף ורצון להניח את הראש לאחר מה שקרה לי אתמול בערב.. היה קשה, מתיש - בכיתי המון אבל למדתי כמה דברים טובים ומאוד משמעותיים על חיי והסובבים אותי.. הייתה לי קשה המחשבה לבא לפה ולהניח 'חומר' חיובי. אני באה לפורום בעיקר כשקשה והמטפלת אינה בהישג יד.. לבא לפה ולספר על דברים טובים זה קשה (לי) משום שבמובן מסוים זה שובר את הבקשה ליחס.. כשטוב לנו אנחנו לא תמיד מקבלים 'טיפול' ומשם הפחד שלי נובע.. שאולי ויקרה ואחד ממנהלי הפורום ידעו שלפעמים שיש בי כוחות וייחסו פחות חשיבות לדברי.. (אגב, גם את המשפט הזה קשה לי מ א ו ד לכתוב אך הגיע הזמן להסכים ולראות גם את הגבורה שבי, השורדת איכשהו) הפחד בא ממני. הוא שלי.. כל אחד מרגיש אחרת.. הרצון שלי הוא להצליח ללמוד שזה בסדר גם לשתף פה, בדברים הטובים שמתרחשים בין השורות.. הגנבתי שורה או שתיים בנושא.. אני לומדת.. לאט לאט.. ומעריכה את כל המשתתפים בפורום במביאים לפה גם את נקודות האור.. בלי שימת לב, בלי כוונה, זה מאיר על הקושי שלי. זה מעודד. ובטוחני שזה מעלה חיוך גם בלב מנהלי הפורום, גם כשטוב לנו, אין סיבה שלא נקבל יחס חם, יחס מטפל. לכשאאמין שבאמת מגיע לי היחס הזה, הוא יהיה. אקרב זאת אלי באמצעות האמונה. הרי אנחנו חיים על פי בחירה, גם אם היא לא מודעת. ועל כן הטיפול.. ~נילי~

מרגשת שאת.. ככ נכון ואמיתי .. כאן איתך .. שטוב ורע ..:-) מסכימה אם מה שרשמת לחלוטין .. אפרוס את דעתי לקבי תובנות הטיפול שלי ..בהמשך .. אולי אפילו מחר .. יום עמוס רגשית ..והילד שלי חולה .. בכ"ז , מחבקת אותך מכל הלב שולחת לך חיוך שרית