קול דממה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
מלי שלום, אני מבינה ששעות הפעילות שלך בפורום שונות מעט ממה שהיה נהוג עד עכשיו, והדבר לגיטימי בעיני. עם זאת, היה מועיל מאד אילו לכל הפחות היית מעלה בו ביום את ההודעות שנשלחות במהלך יום חמישי (אפילו בלי להשיב עליהן.) הדבר ייתן תחושה שמישהו בכל זאת נמצא שם, גם אם עדיין לא התאפשר לו להגיב. אנא חישבי על כך.
שלום לך. אני שומעת אותך בודקת מה מתאים לך מול השינוי שאני הבאתי לגבי שעות הפעילות שבהן אני עונה בפורום. נדמה לי שאת מבררת באיזה אופן יהיה לך הכי נוח להכיל את השינוי, לשרוד אותו. אני חושבת שאת מספרת כמה קשה לבד, להרגיש שהאחר לכאורה לא נמצא, "לא שם". נדמה לי שבהרגשה שלך העלאת השאלה, אפילו אם היא לא נענית, תוכל להרגיע, ולספק את התחושה שיש מישהו מהעבר השני - שדואג, ששומר, שלא נעלם ולא נוטש. אני מתארת לעצמי שהחוויה הזו, שאין שם אף אחד, שמשאירים אותך לבד, מוכרת לך, ושאת מכירה את הפחד שלך מלהמצא במקום הזה. אני ומקווה שיותר ויותר תוכלי להרגיש את הנוכחות שלי - כמי שאכפת לה, ששומרת, שנמצאת. להתראות, מלי.
למה אף פעם אי אפשר לתת תשובה אמיתית!- לא, אני מעדיפה לשמור על הדברים במתכונתם הקיימת, כן, אשקול את זה או פשוט כן. אני לא חושבת שמישהו פה ביקש ניתוח אופי מעמיק, על הצעה פשוטה וגם נכונה, שמפריעה לא רק לכותבת ההודעה. אחרי הכל אנשים פה כבר הרבה זמן, ואם את בתור מנהלת חדשה נכנסת, זה נראה לי קצת הזוי שכולם יתאימו את עצמם אלייך, וכן, הרגלים זה דבר טוב ולמה לשנות אותם אם זה נוח ולא קשה מדי? את לא רואה שכל יום חמישי הפורום להלכה ולמעשה לא פעיל ואנשים מאוד נעזרים בו ביום יום שלהם. זוהי לדעתי חוסר גמישות שאפילו לא נוצר על שאלה כזו דיאלוג אלא בריחה למקום של - את ככה וככה ובגלל דפוסים אישיותיים כאלה וכאלה את מגיבה ככה. זו הדרך לברוח משאלות ושיחה? פשוט להסיט את הדיון מהשאלה עצמה למי ששאל אותה?
ובעצם למה לא להענות לבקשה סתם כך בלי כל עטיפת המילים, וה"חויה שזה מזכיר לך". זה פורום אינטרנטי, אמנם של פסיכולוגיה, אבל ההשלכות שנעשות, ובכן, לפעמים הן נראות כמו נסיון לאנוס את התאוריה על המציאות
תודה לך על התשובה ה"מלומדת"... ממש לא התכוונתי לשמוע rubbish פסיכולוגי אופייני, רק להציע הצעת ייעול . חשבתי שבקשתי צנועה דייה כדי לזכות לתגובה פרקטית/מעשית יותר.