מחפשת פסיכולוג שיענה בכנות.....

שלום. דווקא משום שקל מאד להיגרר לתשובה מעורפלת, חשוב לי לקבל תשובה יותר מפורטת. שכן אפשר לענות ב:"זה תלוי בקשר בין המטופל /מטפל" ..."זה תלוי בצורה בה רואה המטפל את מסגרת טיפולו: עם יותר/פחות גבולות נוקשים"...וכו'.. שאלתי: מטופל עבר ארוע לב חריף, אושפז בטיפול נמרץ יומיים ואחר כך, יצא להחלמה (באותה עיר) למשך 8 ימים. המטופל הודיע לפסיכולוג (הקליני), על האישפוז, ומסר ביוזמתו לאחר צנטור הלב, על המימצאים הקלנייים, שהיו די קשים. הפסיכולוג טלפן לטיפול נמרץ ואיחל החלמה למטופל, לאחר הצנטור. יומיים אחר כך, המטופל עדכן את הפסיכולוג, על מקום שהייתו בהחלמה. (קרוב גאוגרפית).ובאותה שיחה, המטפל הקשיב בסבלנות רבה להשתלשלות הארועים. לאחר מכן, אמר, "שרצה להגיע אך לא הסתדר לו". וכך, מיום האשפוז בטיפול נמרץ לב ובמשך 8 ימים (עד היום), הפסיכולוג לא טלפן ולא הגיע לביקור. הואיל ומדובר בי, שאלתי היא: האם הציפיה שלי, שיגיע ביום צנטור הלב, לביקור בטיפול נמרץ לב, והציפיה שלי, שיבוא לבקר במהלך 8 הימים, הינה ציפיה לא ראלית? האם זו בקשה, שלא הגיונית? דמיונית? תחושתי היא, שאינני חשובה לו כלל, אך מאידך, אני מבולבלת, הואיל והוא הראה הרבה מאד איכפתיות, רצון לסייע, במהלך 3.5 השנים שאנו בקשר. ואף מאפשר לי הנחה מאד גדולה בתשלום, למרות שלא ביקשתי . הערה: הוא פסיכולוג מצויין, וההרגשה הרעה הזו, פוגמת באמון שלי כלפיו. למרות שאם נשקול את השנים שעברו, אני אולי מגזימה בבקשתי לקבל ממנו ביקור? או טלפון נוסף? יש לציין, שנולד לו תינוק ראשון לפני חודשיים, ובוודאי שזה גם גרם לעומס ביום יום. אך מאידך, 5 דקות נסיעה ו-5 דקות ביקור, היו עושים נפלאות...... מה דעתכם? בבקשה, כתבו בכנות. ואגב, אני מבוגר. תודה. (שם בדוי)

למה לא לשאול את המטפל ישירות במקום להכנס לכל מיני ספקולציות. אנו נוטים לתרגם ציפיות שלא נענות לתרגום פשטני לעיתים של חוסר אכפתיות וכדומה. לא כל התנהלות מקובלת (כמו ביקורים וטלפונים) באה ממקום אכפתי ולא כל הימנעות מעידה בהכרח על ניכור או אדישות. רפואה שלמה ומהירה

עמית שלום, ראשית אני מאחל לך רפואה שלמה. אני מבין כמה היית רוצה שהפסיכולוג שלך יבוא לבקר וכמה התאכזבת כשהוא לא בא. זה אכן תלוי במטפל, במטופל ובקשר ביניהם, יש מטפלים שהיו באים ויש שלא יש מטופלים שהיו רוצים ויש כאלו שממש לא, בהקשר זה תהיתי האם הוא יודע מה את רצית. בכל מקרה אני חושב שחשוב להחזיר את זה לטיפול לדבר איתו על הרשותייך, לשמוע ממנו אולי. לי נשמע שמאוד אכפת לו ממך ובוודאי שזה שווה עוד צ'אנס של בירור בפגישות הטיפוליות. דרור

בוקר טוב דרור. תודה, שהשבת לי כה מהר. -לתהייתך, "האם הוא יודע מה רציתי" התשובה היא חיובית. אמרתי לו בטלפון בכנות (כשאני צלצלתי אליו אחרי הצנטור) שהייתי מאד מאד מאד שמחה, לו היה פוגש אותי . (ואני נמצאת במקום החלמה נטראלי, ואפילו לא בבית. ולא רחוק ממקום מגוריו). תשובתו הייתה: שרצה לבוא, אך לא כל כך מסתדר. וזה היה לפני יותר משבוע. מאז לא התקשר. בהתחלה חששתי, שקרה לו משהו, אך נראה לי שלא. הבלבול לגביו מאד מעסיק אותי, מאחר והוא השקיע רבות בקשר איתי, ניסה לסייע לי במשך השנים, ואף "יצא מהקליניקה" וביקר בבית שלי, לשם קידום מטרה מסויימת, שרצה לעזור לי לבצע שינוי התנהוגתי מסויים בבית. זה משהו, שלא כל פסיכולוג מוכן לעשות. מעבר לזה, כפי שכבר ציינתי, הוא גובה ממני פחות כ-50% מעלות פגישה טיפולית, למרות שלא העזתי לבקש זאת, בשל מצבי הכלכלי. הוא זיהה את זה לבד, ואפילו סרב להעלות מעט את העלות. נראה לי, שאני מבולבלת. הוא השתתף בארוע משמח שערכתי, ואינני יודעת לפרש את התנהגותו הנוכחית. חשבתי, אולי, שזהו דפוס התנהלותו, לא כלפי דווקא, אלא אולי גם כלפי אחרים. אולי הוא מתקשה לבקר, לטלפן, לתמוך גם במשפחתו, חבריו, קרוביו, במקרים של מחלה, אשפוז פתאומי כפי שלי קרה. יש אנשים, שיכולים להיות מטפלים טובים, עובדים טובים, אך מתקשים ל"תת", במצבי חירום כאלה. קשה לי להבין את ההתנהגות. ואני תוהה, איך נמשיך הלאה. אני יודעת דרור, שהוא איש מקצוע משכמו ומעלה. וגם השקיע הרבה מעבר למצופה בעבר ברצון לסייע לי. ומצד שני, לא קרה שום דבר חריג בקשר בינינו. מה קרה לו? אתה מציע, דרור, לדבר על כך איתו. ואעשה זאת. אך מה הוא יכול לענות לי אחרת ממה שענה? (שרצה לבוא, אך לא הסתדר לו?), שהרי 5 דקות ביקור, או 2 דקות טלפון ממנו לא דורשים הרבה...אך זה לא נעשה. הדבר היחיד, שאני דואג, שלא קרה משהו חריג בסביבתו, ושהוא נתון בקושי מסויים. בכנות, אתה הייתה מבקר את המטופל שלך במצב הזה, לו היה מזמין אותך, כפי שאני עשיתי? או לפחות היית מטלפן? (הוא טלפן פעם אחת לאחר הצנטור לפני 8 ימים). (טוב...בוודאי לא תרצה להתחייב לתשובה חד משמעית.....) האם הציפייה שלי לא הגיונית? מוגזמת? מה דעתך, שאראה לו את התכתובת הזו? או אשלח לו במייל? בכל אופן, התחושה שלי היא, שאם ירצה לבוא היום, (השארתי לו הודעה היום שוב, היכן אני נמצאת. וטלפון להתקשרות במקום), אענה, שאני מרגישה, שאיני רוצה שיבוא. מדוע? כי אני חש, שזה "מאולץ"....כי טלפנתי אליו. (בסה"כ בתקופה: טלפנתי פעמיים. פעם לעדכן, ופעם היום. בעבר - לא נהגתי לטלפן אליו, כי אני לא נוהג להטריד גם כשאני זקוק). תוכל לענות לי? עמית.

דרור, צהרים טובים. בהמשך לשאלתי, הפסיכולוג צלצל עתה, וביקש לבקר אחר הצהרים. אמר, שרצה לבוא קודם ולא הצליח. כמעט וביקשתי ממנו לא לבוא. אך התגברתי, ואמרתי רק, שלא הייתי רוצה לגרום לו לטירדה ולחץ בזמן, (שכן, צלצלתי והשארתי הודעה עבורו כפי שכתבתי לך). הוא אמר, שכן רוצה לבוא. ויכול היום. אני חוששת מהפגישה. כי מאד קל להיות פתוחה וישירה איתו, אך מצד אחד הוא מגיע לביקור, מצד שני הוא לא היה פה 8 ימים. וזה נראה לי מוגזם, לא למצוא זמן כמה דקות במשך 8 ימים. וזה מאכזב אותי מאד. אני לא ילד קטן, אך פגוע. ציפיתי שיבוא ביום האשפוז בטיפול נמרץ ועד היום לא הגיע. מצד שני, לכל אדם, מסכת לוח-הזמנים הדחוס של העידן הקפיטליסטי.... ולא קל להתפנות. יש משפחה, עבודה, תינוק בן חודשיים... וגם הוא זקוק לקצת מנוחה. אתה רואה, שאני מבולבל? 2 כוחות פועלים כאן. הידיעה, שהוא מאד טוב מקצועית, אישית, וכו'.. מצד שני.. נעלם לי.....כשהייתי זקוקה לו. דרור - זו הפעם הראשונה שאני פונה לפורום הזה, ואתה עוזר לי מאד, לנסות לפצח את הקושי הזה. תודה. עמית

מצער שדווקא בשעה שאנו כ"כ זקוקים להרגיש שיש מי שאיתנו, חושב מרגיש מחבק ומחזק, ההרגשה נשמטת ובמקומה באות תחושות הפוכות. מערכת היחסים מטפל-מטופל הינה מציאות בתוך מציאות ולכן הסקת מסקנות במצבים יוצאי דופן היא בעייני בעייתית אבל להבדיל,אולי,ממצבים אחרים, מאפשרת שיח גלוי בנושא. לא מעט סיבות יכולות להיות לחוסר ההתייחסות ע"פ הרגשתך אך אני משוכנעת שאדישות וחוסר אכפתיות אינן נוכחות שם כלל. מבלי להכיר אותך כלל מאחלת לך רפואה שלמה מעומק הלב אז איך ייתכן שהוא לא?!(א י ת ך )