משבר

בבוקר יום חמישי לפני יומיים קמתי ב"רגל שמאל" לאחר שיחה טלפונית קשה עם אימי, לילה לפני, אשר נמצאת לאחרונה בארה"ב אצל אחי ולא ראיתי אותה שנה וחצי כמו גם את אחי שבנוסף הפסיק לדבר איתי כמעט חודשיים לאחר שרבנו בשיחה.בחזרה לאותו היום, ירד עלי ענן כבד מאוד(בניגוד לשבועות הקודמים) של דיכאון ששיתק אותי תיפקודית.כלומר עד שעה 14:00 חזרתי לישון לסירוגין,לא התקלחתי ועוד...עד ששלקחתי את עצמי בידיים כדי לתפקד ולצאת למרפאת חוץ פסיכיאטרית ששם אני מטופל. בסך הכל רציתי לשוחח עם רופא תורן(הרופאה שלי לא עובדת ביום הזה עד יון שני) ולבקש תרופה נוגדת דיכאון יותר פוטנטית מהתרופה שאני נוטל היום(ציפראמיל) או לפחות רק לדבר מעט(לאחר הבוקר הקשה לא יכולתי לעבור לסדר היום כאילו לא קרה מהומה) היות ואני מאמין בריפוי מילולי.התורן לא ראה ולא דיבר איתי, שדרך אגב הוא גם מנהל המרפאה, בטענה שהוא עמוס.עד פה הכל טוב ויפה.כשהתעקשתי לראות רופא אחר(שם זה אסור!!!) אחות מסויימת שלא הכירה אותי כלל החליטה שאני יותר מידי מפונק לדעתה ובהתאם לכך התייחסה אלי באופן לא מוצדק שרק לאחר כמה שעות הבנתי(אני סובל מחוסר נוכחות חלקית או מלאה מההווה שבממד האחיד) מה המניע ליחס הנוראי ואף הזוועתי שמשפיע עלי עד היום כי עדיין לא חלף מעצמו ושלא מקובל אצלי ולא קיים בלקסיקון האישי שלי.האחות טענה שאין שום קשר בין הרעה בדיכאון לבין מצב כלכלי איון ונורא(חריגה מהמינוס) שלפעמים אין לי כסף לאוטובוס עירוני.על-כך היא אמרה לי ללכת ברגל קילומטרים עד הפגישה. הלוואי שיכולתי אך כנראה אאחר או אתעייף ולא אהיה נינוח לטיפול פסיכולוגי. אני מבין שאולי היתה לה כוונה טובה אבל באותו הזמן היא הזיקה לי מאוד כמו חיבוק דב ומה גם זה לא נכון לחלוטין(!!!!!) שאני מפונק, כלומר היא שפטה אותי באןפן כאמור לא נכון אבסולוטית בגלל חוסר הבנה וחוסר ידיעה על אחד כמוני. אנא תעזרו לי למצוא פיתרון להרגשה השלילית שאני עובר רק בגלל האחות(המפחידה) הזאת שאגב לפני שעזבתי את המרפאה הציבורית היא הבינה שהיא טעתה לגבי באמצעות הדברים שהגבתי. אני אודה לכם אם תגיבו וע"י כך אני יחלים וארגע .

D שלום, אני מבין שהרגשת לא מובן במרפאה, שלא מאפשרים לך אוזן קשבת ברגע בו היית זקוק לו כל כך. ששופטים אותך מבלי להכיר אותך וחשת נפגע, עדיין חש נפגע ללא יכולת שלא לחשוב על זה. אני חושב שזהו צורך מאוד בסיסי להישמע. אבל לא תמיד זה קורה, לא תמיד זה אפשרי. השאלה היא האם אתה יכול למצוא דרך בה תצליח להרגיש פחות נפגע אם זה כשלא שומעים אותך או פוגעים בך. למשל לחשוב כמו שאתה אומר שהיא באמת לא מכירה אותך, ושאם הייתה מכירה הייתה מבינה שהיא טועה. לחלופין לנסות ולחשוב שאולי היא לא הצליחה להבין אבל הפסיכיאטר שיחזור מחר כן יכול להבין. כלומר לפנות למקומות בהם אתה יכול למצוא עזרה. בהצלחה, דרור