חופש

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

08/08/2008 | 21:08 | מאת: ש.

שלום מלי שוב, אני מרגישה בודדת, (כי אני באמת בודדת, אין לי עם מי לדבר אפילו וגם לא מרשה לאחרים להרגיש בכאב שלי- מעדיפה להישאר עם זה לבד והיא הראשונה והיחידה שנתתי לה באמת להכיר כל הכאב הפנימי שלי. ואז פתאום היא נעלמת לי לזמן ארוך. ואני כן מרגישה מוזנחת, נטושה, והכי רע שאני מרגישה שאני "העבודה" שלה והיא צריכה לנוח ממני ומכל הבעיות שלי. זה ממש מעליב. אני באמצת לא יודעת איך אוכל לחזור למרות כל הגעגועים שבתוכי. משהו בתוכי רוצה להיות שם, אבל חלק אחר ממש כועס ורוצה לבעוט בה רחוק וזה החלק היותר חזק בינתיים. האם אני אעשה טעות אם לא אחזור, רק בכדי להראות לה עד כמה היא פגעה בי כשהיא עזבה אותי? תודה

08/08/2008 | 21:40 | מאת: ליאת

מקווה שזה בסדר שאני מתפרצת לעץ. אני כמו ש. אבל בכל פעם שהמטפלת יוצאת לחופש, תמיד קורה נתק בינינו, אני מוציאה עליה כל הכעס. ומראה לה את זה בעוצמות שהיא לא מכירה, ואני מבטלת פגישות, ובורחת מפגישות... ולוקח לי המון זמן עד שאני חוזרת לשגרה של הטיפול. החופש שלה גורם לי המון עול וקשיים. והיא יושבת לה בשקט, ומחכה עד שאני ארגע. הפעם אני לא חוזרת.

08/08/2008 | 23:08 | מאת: ד"ר מלי מרקיביץ

שלום ליאת. נשמע שאת כועסת ומאוכזבת, מרגישה שאין יותר טעם להאבק על הקשר, שמתהומות האכזבה והעלבון לא תצליחי להתרומם. ובכל זאת, כתבת שחווית זאת לא פעם, ולמרות הכאב והקושי הצלחתן לחזור לשיגרה של טיפולים. ואולי תוכלי עכשיו, לצד הרגשות הקשים, לזכור גם מקומות אחרים, נעימים, מכילים ומשמעותיים בטיפול, המקומות שאת כ"כ כועסת שנלקחו ממך כעת, אך שיש אליהם דרך חזרה. ונדמה לי, שאם תצליח לשים את הרגשות, קשיים ככל שיהיו, במילים, ותתקשרי אותם מול המטפלת שלך, תוכלי לסמן לעצמך ניצחון קטן במאבק שלך להיות ולא לברוח, להיות בשליטה ולא לנקום. ובהמשך, אולי תוכלו גם לברר ביחד מדוע את בוחרת "לשבור את הכלים", אפילו כשאת משלמת על כך מחיר כבד, והאם, אולי, יש דרך אחרת, אפשרית ומפוייסת יותר, להתמודד עם הכאב והכעס שמציפים אותך מבפנים. בהצלחה, מלי.

08/08/2008 | 22:09 | מאת: ד"ר מלי מרקיביץ

שלום ש. אני שומעת כמה הפרידה קשה לך, ויותר מכך - כמה היא נחווית עבורך כדחייה וכנטישה, כנסיון לקחת חופש ממך. אני מניחה שלא פעם בעברך חשת עצמך כמעמיסה, כמי שקשה להיות איתה, כמי שצריכים "חופש ממנה", וכעת, מול המטפלת, את חשה זאת מתממש, חווה זאת ביתר עוצמה. אני מקווה שתוכלי לשתף את המטפלת שלך בתחושות וברגשות הקשים הללו, וביחד איתה למצוא דרך אחרת להבין ולתפוס את עצמך בתוך קשר, ואותה בקשר מולך. אני מבינה את הרצון לפגוע ולהעלם, לגרום לה להרגיש כמו שאת מרגישה, אבל נראה לי שדרך מילים תוכלי לבטא זאת טוב יותר, ובעיקר תוכלי להיות עם המטפלת בדיאלוג על התחושות שלך. לברוח ולהעלם אומר לנקום במטפלת, אבל גם להשאר (שוב) לבד, כועסת, מתקשה להרגע, מאבדת (ומקריבה) מקום כ"כ משמעותי עבורך. בהצלחה, מלי.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית