אין

שלום מלי אחרי כמה שעות "מנוחה" מעטות שהיו לי מעצמי, נכנסתי שוב לאותו מקום קשה שהיה לפני. אותה מפלצת שתופסת את כל המקום שבתוכי בשבילה. אותה שנאה שמציפה בעוצמות. אותם כעסים על עצמי. שוב הכל בתוכי. ואני צריכה איכשהו לסבול אותי. ואת יודעת מה? לפעמים אני באמת כבר חסרת כוחות לחלוטין. לפעמים אני כבר לא מצליחה לשלוט. ואז יכולים לקרות כל מיני דברים. כמו שקרה השבוע, שהגעתי למקום אובדני יותר, שבגלל המטפלת לא ממש יצא לפועל כמו שהיה אמור להיות. הייתי בפגישה היום. היא ממש ממש ניסתה. אבל אני לא יכולתי. והיא אמרה שבלעדי היא לא יכולה. ואני יודעת שהיא צודקת, אבל אני יודעת שגם אני צודקת. היא אומרת שאני לא מפלצת, ואולי זו הטעות הגדולה ביותר שלה. כי אני כן. אפילו אם נדמה לה שלא, אני כן. היא דברה על אפשרויות שיש ושצריך לעשות. כמו כדורים, לדבר איתה, אשפוז.. היא יודעת שאני ממש ממש נגד כדורים ואין מצב שאני אקח. ואשפוז.. אמרה אפילו קצר.. וכל פעם שעולה המילה הזאת, אני חושבת איך היא רוצה להפטר ממני. להעביר אותי למישהו אחר כי היא לא יכולה איתי יותר. היא יודעת מה אני חושבת על הכדורים ועל אשפוז, ובכל זאת היא מעלה את זה כאפשרויות. וזה מטריף אותי עוד יותר. כי זה מסתדר לי מצוין עם החופש שהיא תצא אליו בקרוב מאוד. הנה היא צריכה חופש ממני, היא לוקחת חופש ממני כי אני בלתי נסבלת יותר, כי היא כבר לא יכולה, לא מסוגלת, עייפה ממני, קשה לה איתי. ואני יודעת את כל הדברים האלה. אני יודעת כמה אני קשה וכמה קשה לטפל בי. ואני יודעת שאני סוחטת אותה כל כך שהיא חייבת לצאת לחופש. והנה עם החופש הזה היא מעלה את אפשרות האשפוז. אם כבר להיפטר ממני, אז עד הסוף. קשה לי עם הפגישות שצריכות להיות עד שהיא תצא לחופש שלה. קשה מאוד עם עצמי בכלל. שיר

שלום שיר. אני שומעת ממך שאת בסערה כרגע, והנסיונות של המטפלת שלך להרגיע אותך ולעזור לך להיות במקום יותר נינוח עם עצמך ומולה, נחווים כנטישה ודחייה. אני רואה את המאמצים בטיפול לעזור לך, ואת הקושי של המטפלת שלך להשלים עם תחושת הסבל והשנאה העצמית, ומקווה שגם את רואה שאולי כרגע המטפלת שלך מחזיקה עבורך קולות של תקווה ומאמץ, שאת לא יכולה להחזיק בתוכך עתה. אני תוהה מדוע את מרגישה שנסיונות לעזרה ודאגה נחווים כנסיונות להפטר ממך, ומשערת שלא פעם בחייך עזרה והרס נמהלו והתבלבלו זה בזה. אני מקווה שתוכלי למצוא את השקט, ולהחזיק בתוכך גם קולות של תקווה, דאגה ואהבה עצמית, ותחושה שיש מי שאת חשובה לו...ואולי אולי תוכלי אז גם יותר לאהוב את עצמך, להשקיט את הקולות ההורסים והשונאים, ולתת מקום גם לקולות אחרים, פחות מפלצתיים. להתראות, מלי..