תעודה מקצועית של גננת בגיל לא שכיח....

שלום רב דר' מלי, תודה מקרב לב על המענה הענייני והמכבד. אז כך: 1 ) הדילמה שלי מוצגת בפורום תחת כותרת: "עד כמה להקשיב לי / לנורמה חברתית. ( אם תרצי להציץ בכתוב תחתיה). 2 ) הבנתי לחלוטין מסרייך. תודה. 3 ) מודעת לצורך הקיים בי לשמור נפשי מפני....ע"מ לא לקבל מכה / להתאכזב וכדומה. יחד עם זאת, מודעת גם לעובדה שבנקיטת אסטרטגיית שכזו, איני מאפשרת לעצמי להתנסות ובעצם, מראש מונעת חוויות חיוביות. ( נקרא לזה כך ) 4 ) מנסיוני לפני שנים, אני יודעת שאפילו מאוד טובה עם ילדים. אלא מה? לפני מס. שנים הפסקתי לעבוד עימם, ויצאתי ללימודים אקדמים. סיימתי בהצטיינות. כיום בגילי הכרונולוגי (52 וקצת...), אני יודעת / זוכרת שאוהבת ילדים ומסתדרת עימם הייטב. בנוסף, אוהבת מאוד ללמוד. בטוחה שאהנה מההכשרה לגיל הרך. מלי, בעיבודי את הקונפליקט שבי מעוגן במציאות !!! ( האם להמר על 20.000 ש"ח (עלות תוכנית הלימודים) , השקעת משאבים ( משאבי אנוש, זמן (שנתיים לימודים + שלישית סטאז'), ובסופו של דבר, בגלל הגיל...לא לקבל אישור ממשרד חינוך , אגף סטאז' להתמחות..! כלומר, *( ברמה אופרטיבית: , עלי לבדוק במשרד החינוך , במידה ואכן "אקפוץ למים ואכן ארשם לתוכנית הלימודים, שאכן יאושר לי לעשות סטאז' !!! עלי לנהוג גם בחוכמה, ולא רק "ללכת עם עצמי" . מה את חושבת כרגע ? **אני מאוד מעריכה שאת שותפה לי. זקוקה לכך. אמתין לתשובתך המקצועית והמהירה במידת הניתן. נראה לי שזקוקה לדברים גם ב"רוח הפסיכולוגית" באמצעותה השבת לי

הי עילית. בעקבות ההפניה שלך, קראתי את התכתובת בינך לבין דוד, ואני מסכימה מאוד עם דוד שכדאי לך "ללכת עם הלב". עם זאת, נראה כי הנורמות החברתיות הן הדרך שלך לבטא את הקונפליקט, לספר את הקול שבתוכך שחושש, מתלבט או מפחד. אני שומעת ממך שמדובר עבורך בסיכון גדול, ותוהה, האם כשלון בו יהיה כ"כ בלתי נסבל. אם, למשל, יתברר שהלימודים שלך לא יביאו לעבודה המיוחלת, האם זה יתפס אצלך כ"בזבוז זמן" או "בזבוז כסף"? אחד הדברים שמרגיעים לפעמים לגבי קבלת החלטות הנה הידיעה שגם אם ההחלטה שהתקבלה הייתה "הימור רע", הרי ש"שכר הלימוד" - הדרך, התובנה, הנסיון שהגיעו עימה וכו' היו שווים. מנגד, הייתי בודקת מה המניעים שלך ללמידה כעת? האם זה חלום שלא מרפה, או שאולי דרכו את מנסה להוכיח, למלא או לפגוש משהו שבחייך הנוכחיים, בהווה, אינו צולח לך. ושוב, אין כאן החלטה או עצה נכונה או מוטעית, יש כאן נסיון לבדוק יחד איתך ממה מורכבת ההתלבטות, ומה יכול לעזור לך להכריע (ואגב - האם את מכירה את עצמך כאישה מתלבטת? מה בד"כ עוזר לך להחליט ולהכריע?) בהצלחה מלי

שלום עילית, בד"כ אני לא מתייחסת להתכתבויות של אחרים, אך הפעם הרגשתי צורך ואני מקווה שתקבלי את ההתערבות בהבנה. אני עקבתי אחר ההתכתבות שלך בפורום, ואם ההתייעצות שלך היתה בנושא אחר בטח הייתי אומרת לך תלכי עם הלב, תעשי מה מתאים לך, ללא קשר לנורמות הסביבה. כך לפחות אני מנסה לחיות. אבל, ואבל כל כך גדול שמתקשר לחינוך לגיל הרך בישראל. מניסיוני האישי, אני עשיתי הסבה לגיל הרך בגיל 30, מתוך ידיעה שאני אוהבת את התחום ויש לי עוד שנים רבים אפשרות לעסוק בו.ואכן אני עובדת בתחום ונהנית מאוד. לצערי, לא דרך משרד החינוך. הכניסה למשרד החינוך מאוד קשה, לא משנה הרקע שלך והניסיון שלך או גילך. כבר כמה שנים אני מנסה למצוא מקום לסטאז', והעבודה היחידה שמוצעת לי במשרד החינוך היא עבודה חלקית בלבד או מילוי מקום, שבזכותה לא אוכל להתקיים בכבוד. אז.... לשאלתך כדאי במקרה זה להתייחס למעמד הגננות בישראל. ו... אם יש לך עבודה אני בטוחה שכל כך הרבה מקומות ישמחו להנות מכישורייך בהתנדבות, ואני מכירה אף כמה מקומות שמעסיקים אנשים לעבוד עם ילדים גם בגיל הרך במשרה חלקית ללא רקע אקדמי בתחום. שיהיה בהצלחה, שירה.