קיר

שלום לכולם, מכירים את מסעדת מרמורק בתל אביב? מסעדה שהתהדרה בכך שיכלה לכל שיפוצי העומק ב"הבימה" והסביבה והיא מהיחידים שהצליחו לשרוד? המסעדה הזו נסגרה. קרסה. רגע לפני שההמולה חולפת ונהיה יפה ועם המון סיכויים. מסעדה סגורה, ועציצים מרוטים שכובים על צידם בחוץ ואבק רחוב. :-( מכירים את התופעה בריצת מרתון הנקראת "קיר"? השלב הכמעט בלתי עביר (מסתבר שהוא כן בסופו של דבר, וכמובן, יש טכניקות עזר וג'לים כל מיני וכד'). אז אנחנו שם. בטיפול. זמן רב שם. תחושה מבהילה כמו לפני סגירה. שייגמר מוקדם מידי. קיר קיר. ואין לי ג'ל, אפילו לא בטעם משחת כלים. ומי אמר שזה מרתון, אולי זו בכלל תחרות איש ברזל כפול 3... בסה"כ תיעוד ותיאור מצב.

שלום למנסה זה לא נעים לראות גן סגור. וזה אפילו פחות נעים לראות מסעדת המבורגרים מוצלחת כמו "מרמורק" נסגרת לפתע. עדיין, הייתי נזהר לפני שהייתי רואה בכך סימן לסיום מוחלט ולהעדר התפתחות. הרי בתל-אביב יכולה להפתח מחדש מרמורק במקום אחר, או מסעדה אחרת, עם אופי אחר אבל זיקה לאותה מסורת יכולה לתפוס את מקומה.. אני קצת הולך לאיבוד בתוך המטאפורה שהצעת, אז אני אעבור למטאפורה השנייה, בה ארגיש יותר בנוח. נכון, יש את הקיר הזה. והוא בלתי-נסבל כמעט ולהיות בתוכו זה מצב בו הזמן מתעוות ונמתח לבלי די והפיתוי, מהשרירים המותשים ועד למוח, מזמזם ללא הרף את הרצון להפסיק. אבל דווקא מתוך ההיכרות שלך עם המושג, אני בטוח שאתה יודע מה מגיע אחר הקיר הזה, מה קורה ברגע בו הקיר נשבר והגוף מקבל קצב משלו והתנועה נעשית חלקה יותר, המאמץ מוסט הצידה ומה שנעשה קודם בצורה מודעת ומתוך התנגדות (אולי) של הגוף נעשה בצורה אוטומטית ונכונה לגמרי. והמעבר לתחושה הזו, הרווח הגלום בה, מכפר, לפי דיווחיהם של הרצים הגדולים, על היסורים שקדמו לכך. ומה שלא פחות חשוב - במירוץ הזה אתה לא רץ לבד. בהצלחה דוד

מעניין שאני קראתי את ההודעה כאילו אשה כתבה אותה, ואתה קראת אותה מפי גבר. אולי עולם הדימויים של המבורגר, מרתון ואיש ברזל נקראים אצלך כדימויים גבריים, ולי נראה שמי שבכלל מסוגל לדמות בעושר כזה חייבת להיות אשה. אז באמת מעניין מנס?ה או מנס?ה? וגם מעניין לגלות שדוד המושלם חוטא ב... מעט שוביניזם? או פשוט דוד הוא גבר. גבר גבר. שבת שלום