דיכאון לפני פגישה עם גבר

שלום רב אני כבר בת 30 רווקה, די מדכא להיות רווקה בגיל כזה, אבל לא זאת הבעיה בעצם, היו לי קשרים עם גברים ופרידות כמובן, השאלה שלי, למה כל פעם מחדש שאני אמורה להיפגש עם גבר פגישה עיוורת אני נכנסת לפני הפגישה לדיכאון לחששות לאכזבה מראש ולא בדיוק מתחשק לי ללכת לפגישה הזאת????? כאשר גבר מחזר אחרי, כמו במקום עבודה, במקום שבו אני נמצאת זמן רב, אז זה עושה לי את זה כמובן אם הוא הטעם שלי, זה לא שיש לי איזה פחד מגברים.

שלום למישהי את שואלת שאלה אישית, אינטימית, לגבי עצמך. במידה ואת בטיפול הרי שזהו המקום הנכון לבחון את השאלה הזו מקרוב וברצינות. מכיוון ואת מפנה את השאלה לכאן אני יכול לספק השערה מסוימת, לא מבלי להזהיר מראש כי ללא היכרות אישית הרי היא נשארת רק ככזו: השערה כללית, ולא בהכרח מדוייקת או נכונה. ובכן: לפי תיאורך, הייתי אומר כי התגובות שאת מתארת, הדיכאון, האכזבה מראש, הם סוגים של הגנות, שאת מפעילה מראש על מנת להימנע מחרדות העולות לקראת הפגישה. סיטואציה של פגישה עיוורת נבדלת מאחרות בכך שהיא מעוררת יותר סימני שאלה וחרדות, בצד ציפיות ופנטזיות. נדמה לי כי על מנת להימנע הן מהחרדה והן מהשקעה עזה מידיי בתקוות, את מראש מרדדת את הסיטאוציה והופכת אותה לקהה ולא מושכת או מעניינת עבורך: כלומר, ההיפך בדיוק ממה שהיא באמת. בדרך זו את מצליחה לא לחוש, יחסית, את החרדה, כמו גם לא להתאכזב או להיפגע - כי מראש לא התחשק לך ממש ללכת. החיסרון, כמובן, הוא שאת פוסלת את המצב מראש. מקווה שעזרתי להתראות דוד