דחייה

לפני כחודשיים הוציאו אותי ממסגרת לימודים בגלל ההתנהגות שלי לאחר 3 אזהרות. זה הדבר הטוב שהיה לי בחיים וניסיתי שוב ושוב להתנצל כדי שיסכימו להחזיר אותי לשיעורים, אך לשווא. אני מרגישה שהעולם הזה הולך נגדי בכל דבר שאני עושה. הדבר היחיד שאני רוצה בעולם זה שיחזירו אותי למסגרת הזאת ואני כל היום שוכבת במיטה ולא יודעת מה לעשות כי הם לא רוצים אותי שם.

יעל שלום, לרצות משהו מאוד ולהרגיש שלא משנה מה לא תוכלי לקבל אותו זוהי הרגשה קשה, מלווה כפי שאמרת בתחושה של דחייה ושל פגיעה בערך העצמי. כך שאני יכול להבין את התחושות הקשות שלך. יחד עם זאת אני תוהה מדוע את מרגישה ששם ורק שם זהו המקום שאת רוצה. האם הרגשת כך גם כשהיית שם. האם את יכולה לאט ובהדרגה לחשוב על מקומות דומים שיאפשרו לך להשתלב חזרה, להרגיש טעם שוב במעשייך. אולי הפעם תוכלי גם להרגיש שהם כל כך חשובים לך עד שאת שומרת עליהם בכל מחיר כאשר הדבר עוד בידייך. אלו שאלות חשובות המשקפות את דעתי שחודשיים הם זמן לא מועט על מנת למצות את נסיונות החזרה ומנגד על מנת להתחיל ולחשוב הלאה מתוך השלמה עם המצב הקיים. דרור