אין שאלה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

20/07/2008 | 21:56 | מאת: <>

ברגע של לחץ נפשי מאוד גדול הרגשתי איך אני עוזבת את הגוף שלי ורואה את הכל מנקודה לידי -ממש עמדתי לידי והייתה לרגע מן חמימות בניגוד להיסטריה הפנימית שהייתה לפני שנטשתי. כשחזרתי זכרתי הזדמנויות נוספות בהן היתה לנפשי ההבנה שזו סירה שצריך לנטוש בטרם היא טובעת. אני מרגישה לאחרונה איך מאורעות רבים מדי לא השאירו לי כוח להתמודד ודי חוששת שזה יקרה שוב או ברגעים בהם לא יהיה לי נכון בדיעבד שזה יקרה. די מביש לספר אירועים מאין אלו בטיפול בעיקר כשהמטפל חש שהכל די על מי מנוחות ושמצבי "נורמאלי". די חבל לי לספר כמה חלומות זוועה וקושי פוקדים את לילותי וגם את יומי, די נחמד לחשוב שהוא חושב שאנחנו בסדר, שאני בסדר. לא השתכנעתי שאחרת יהיה עדיף לי לו או לנו. להגיד שמתחת לפני השטח הסדקים שנפערים גדולים מתמיד - כמה נורא להיות במקום בו אומר כמה זקוקה לעזרה יותר מתמיד, די מביך להגיד שלמעשה הכל מדמם ושכל החיים - כל החרא שחוויתי מציפים אותי בכל דרך אפשרית. אולי עדיף לעשות הפרדה בין המזוייף לאמיתי, עם האמת - אנשים נבהלים, מתעייפים. בזיוף- אני בסדר כולם בסדר. מפחיד לחשוב שאני ...לא יודעת פשוט מפחיד.

20/07/2008 | 23:31 | מאת: ד.

לי יש שאלה : למטה את מחזקת את שרית כאשר את בעצמך סובלתתתתתת!!! איך זה יוצא מאותו אדם??? איך???

20/07/2008 | 23:37 | מאת: דרור שטרנברג

שלום לך, נשמע שאת עוברת תקופה קשה מאוד, ומרגישה שאת צריכה להתמודד עמה לבד, שעדיף לכולם כולל המטפל שלך לחשוב שהכל בסדר. ייתכן שאכן זהו המצב, ייתכן שאנשים נבהלים ממה שעובר עלייך, שהם לא יידעו מה בדיוק לעשות. ייתכן אפילו שגם למטפל לא תהיה תשובה, שאולי אפילו גם הוא ייבהל כמוך. אבל אולי תהיה בו הנכונות לשבת איתך בחדר ולהיות מבוהל כמוך, ולחשוב שלהיות מהוהל ביחד זה קצת פחות מפחיד, וקצת יותר מאפשר להיות עם זה ביחד עד שהפחד יירגע קצת, שניתן יהיה לעשות איתו משהו. השכנוע בכך שזה יקרה יבוא מתוך הטיפול, ועל ידי מתן אמון בכך, אמון שאת צריכה לתת. דרור

21/07/2008 | 20:28 | מאת: מבינה

<> מתוקה..... מסכימה איתך אין טעם לספר למטפלים כלום... הם יתייחסו אליך שעה וכשתצטרכי אותם באמת הם פתאום שוכחים דברים שהבטיחו... כמו אני תמיד פה בשבילך... כמאוכזבת של טיפול שאת התוצאות שלו אני מנסה לתקן עד היום תאמיני לי אחותי א י ן על מי לסמוך!!!!!!!!! תחסכי לנפשך את הבגידה והכאב אותם מעניין רק כ ס ף!!!

21/07/2008 | 22:02 | מאת: דרור שטרנברג

שלום לך, קראתי את דברייך והצטערתי שכך את מרגישה לגבי הטיפול שלך ולגבי טיפולים בכלל. מאחר ואני מבין שאת לאחר טיפול רציתי לשתף אותך בדרך נוספת להבין את שנאמר לך. האמירה אני תמיד פה בשבילך, יכולה להילקח באופן קונקרטי ואז האכזבה היא בלתי נמנעת שהרי ברור מאליו שלא ניתן להיות שם בכל רגע ובכל מקום לא משנה מה. אבל ניתן לראות את האמירה הזו כהצהרה שהוא בשבילך, מוכן להיות שם גם בתקופות קשות, גם כשאת לא רוצה בו, רוצה להרחיק אותו. ובעיקר כל עוד התנאים הסיסים עליהם סיכמתם נשמרים כך שהטיפול יוכל להתקיים. היה לי חשוב לומר זאת גם אם סיימת טיפול כך שתוכלי לפנות אם תרצי לטיפולים אחרים אך גם בכדי שתוכלי לשקם עצמך מהר יותר מהאכזבה שחווית. דרור

21/07/2008 | 21:44 | מאת: בילבי

<> אהובתי הנצחית והבלעדית לאן נעלמת לי?? אני כבר לא מצליחה לעקוב אחרייך:-( לפעמים את מופיעה בשם נקודה אבל יש עוד מישהי שכותבת בשם נקודה:-( מה קורה איתך? איך החייים? לא רואים אותך לא שומעים אותך:-( את יודעת שאני אוהבת אותך נכון? דברי איתי PLEASE לרדת על ברכי זה יעזור? בילבי ילדת הברזל

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית