אין

שלום מלי, וברוכה הבאה.. קצת קשה לי לכתוב.. מכמה סיבות.. האחת.. לרוב כתבתי במשמרת של ליאת.. וקצת הרבה קשה לי.. שהיא איננה.. דווקא היום... כשכל כך מרגישה רע אל מול המטפלת שלי שבהרגשה שלי כרגע, גם היא איננה... הסיבה השניה.. אני קצת הרבה חנוקה.. והדמעות מציפות בכל פעם שמנסה.. אבל כותבת בכל זאת.. כי הכאב.. כל כך.. מפיל.. הייתי בפגישה.. והרגשתי נורא.. לא יכולתי לדבר כמעט בכלל.. והיא, היא דווקא היתה בסדר.. ניסתה.. ודברה.. אמרה דברים.. אבל אז הגיע רגע שלא יכולתי יותר ואמרתי לה שאני רוצה ללכת.. בקשתי ללכת.. והיא לא הסכימה לפתוח לי את הדלת.. בתחילה ניסתה להגיד שהיא חושבת שזה נורא חשוב שאשאר דווקא עכשיו.. ועוד כל מיני דברים.. אבל אני סרבתי.. פשוט לא יכולתי.. ורק בקשתי שתפתח לי את הדלת.. והיא התעקשה לא לפתוח.. ואמרה שאם אני רוצה שאפתח לבד... כשהיא יודעת שיש לי קושי לפתוח לבד... ולמרות שאני יודעת שהיא יודעת בוודאות, גם אמרתי לה את זה.. שאם אפתח לבד אח"כ אני "אשלם" על זה.. וזה יעלה לי ביוקר... והיא נשארה בשלה.. סרבה לפתוח לי את הדלת.. ואמרה משהו על זה שאני שמה אותה במקום כזה שהיא לא מוכנה לפתוח ומצד שני אם אפתח לבד אפגע בעצמי.. ולבסוף סיימה את המשפט בכך שאם אני רוצה ללכת שאפתח לבד... אז פתחתי לבד.. ויצאתי.. ברחתי.. משם.. ממנה.. ממני... אני לא צריכה לציין שכמו שידעתי מלכתחילה, "שילמתי" על שפתחתי... אחרי שקצת עבר לי הפלשבקים על פתיחת דלת, אחרי שקצת נרגעתי מהזכרונות, אחרי שקצת העוצמות פחתו ממה שעשיתי.. התחילו המחשבות על כמה לא באמת אכפת לה ממני, כי אם היה אכפת לה היא לא היתה נותנת לי להגיע למצב כזה, היא פשוט היתה פותחת לי. הבנתי שכל המילים שלה תמיד על כמה היא רוצה לטובתי ואכפת לה והיא אוהבת אותי.. הכל פיקציה אחת גדולה. תמיד כשקורה משהו, היא מתקשרת אלי. הפעם היא אפילו לא טרחה. רק השבוע היא אמרה כמה היא אוהבת אותי. ואני כועסת על עצמי איך ולמה נתתי לעצמי ליפול לתוך המילים היפות שלה. איך תמיד בסוף מתבררת האמת כמו שהיא. הכל פיקציה. אני כל כך שונאת את עצמי. כל כך כועסת על עצמי. כל כך אין לי כח יותר ולא רוצה יותר ולא אכפת לי יותר. פשוט לא עוד. שיר

שלום שיר. נשמע שהפגישה היום הייתה לך קשה ומכאיבה. דרך הקונפליקט עם המטפלת שלך אני שומעת כמה מסובך ומורכב עבורך להיות בקשר קרוב, משמעותי ואינטימי, וכמה מבלבל עבורך קשר כזה. הרצון לעזור ולהתעקש עליך מתחלף ומתבלבל בתחושות שלך שהאחר מפגין, לכאורה, חוסר איכפתיות וחוסר רגישות. מי ששומר עליך נחווה כמעט במקביל גם כמי שמזניח או מתעלם מהצרכים שלך. אני מקווה שתוכלי לשתף את המטפלת שלך בתחושות הללו, ולהבין ביחד איתה את מקורן, ואת הדרך שבה תוכלי, לאט לאט, להרגיש יותר בטוחה בקשר, ולחוות את האחר בקשר באופן יותר עוזר ודואג. בהצלחה, מלי.