טיפול וביטולים

שלום מלי עוד פעם, תודה רבה על ההסבר המפורט מאתמול. אבל, ולמרות שקמתי בבוקר לראות מה כתבתי לי לפני שאלך לפגישה, הלכתי לפגישה. לא הצלחתי להגיד לה מילה ופשוט קמתי ועזבתי - עוד פעם. לא הצליחה הפעם לתפוס אותי הייתי די מהירה. רציתי לעוף ממש רחוק מהחדר הזה. רציתי להיות איתה אבל לא לדבר איתה עלי.. הרגשתי חנק, כאב בחזה, בבטן, לא יכולתי לעמוד בזה יותר, ואני גם לא יכולה לפגוע בה (מילולית) כי היא חשובה לי. אז קמתי והלכתי. טעיתי - נכון?

שלום ד. אני שמחה שיכולתי לחזק אותך. אני לא מאמינה שטעית, אלא שקרה ביניכן משהו, שבהמשך (בפגישה הבאה או אח"כ) תוכלו להבין יותר. סביר להניח שזה יקרה שוב ושוב, ודרך מאבק משותף ועיקש תצליחו לאט לאט להיות ביחד במקום אחר, אפשרי יותר. עד הפגישה הבאה הייתי מציעה לך לנסות להבין מה קרה לך שם בחדר, למה הגבת כפי שהגבת, ומה קורה לפני, כשאת מחליטה לנסות (להשאר, לדבר) שמתמוסס לך בתוך הפגישה. ושוב - אם תצליחי לשתף את המטפלת שלך בקושי (ואולי בתור התחלה אפילו לדבר איתה על הקושי שיש לך לדבר איתה על כך) זה יוכל להיות אבן דרך משמעותית. בהצלחה, מלי

אבל הבעיה מלי שזו לא פעם ראשונה. אני נורא מפוחדת מהחפירות הללו ולכן אני בורחת. והיא כבר מתעצבנת מזה. הפתרון של לשלם אם אני לא באה, בא מתוך "ייאוש" בכדי לשמור את העקביות בטיפול, ועכשיו היא בטח תתעצבן יותר על זה, כי כבר דיברנו המון על היציאה באמצע פגישה, והיא תמצא לי פתרון אחר, אולי לסגור את הדלת במפתח??!! אוי ואבוי. אז עכשיו מה שקורה לי, שמרוב פחד אני מעלה את ההתנגדות שלי, בכל דרך שאני יכולה... אבל אני תמיד בסוף חוזרת. אני עייפה כבר.