מלי ברוכה הבאה ו...גם כמה מילים לליאת

מלי שלום, ראשית מאחלת לך בהצלחה על כניסתך לנעליים הענקיות של ליאת, ליאת היא מיוחדת במינה,אבל לפי המחמאות שקיבלת משאר מנהלי הפורום נראה לי שגם נעליך גדולות והמשימה תעבור בקלות. אני לא יכולה לכתוב בשם שאר חברי הפורום ,אבל מבחינתי כאחת שהיתה כותבת רק במשמרת של ליאת, הקושי הגדול הוא לספר את הסיפור שלי שוב למישהו אחר(זה כמו להתחיל טיפול חדש כשהמטפל החדש לא יודע עליך כלום). עם ליאת עברתי כברת דרך ארוכה ובמשך הזמן נוסף נטבח על נטבח ,היה נחמד אם היית עושה איתה חפיפה ((-: השבוע למרות שהפסיכולוגית שלי בחו"ל וקשה לי מאוד לא יכולתי לשתף כאן. חוויתי בחיי הרבה אובדן בסביבתי הקרובה מאוד וכדי להבין את הקושי צריך להכיר את כל הסיפור וכרגע אין לי הכח הנפשי לספר. בהצלחה,איריס. וכמה מילים לליאת(בתקווה שאת מגיחה מדי פעם) ליאת יקרה, את ממש חסרה לי כאן,במיוחד בימים אלו,מקווה שאצלך הכל בסדר,חיבוק חזק,איריס.

שלום איריס. אני מבינה ושומעת כמה הפרידה מליאת קשה ומעוררת חרדה, ועולה ממך התהיה לגבי האפשרות שאוכל להיות תחליף הולם למקום ואדם שהיית כה קשורה אליו. אני בטוחה שהעזיבה של ליאת מותירה אותך עם חלל, ומאידך משוכנעת שהרבה דברים שהיו ו"נולדו" ביניכן אינם נגמרים, וימשיכו ללוות אותך גם בהעדרה של ליאת. ההודעה שלך גורמת לי לחשוב על משמעות של פרידה עבורנו, ועל העובדה שכאשר הקול של האחר חי בתוכנו, נוכח ומוכר, אנו יכולים להשמש בו, להעלות אותו ולנהל איתו דיאלוג גם כשהאדם נעדר פיזית מחיינו. הזכרת שגם המטפלת שלך לא בארץ, ונשמע שיש הרבה "לבד" בחייך כעת, אבל אני בטוחה שאת נושאת את ליאת ואת המטפלת איתך, ברגשות ובמחשבות, ושקולן בתוכך אינו נמחק גם בהעדרן. להתראות, מלי

הי מלי, את ממש בסדר,אצלי עברת (-: אבל כשדיברתי על אובדן,התכוונתי ממש לאובדן ,לשלושה אחים שאיבדתי(אח שנהרג בצבא ושתי אחיות שנפטרו מסרטן),לגרידה שעברתי לפני חודש וחצי אחרי 4 שנים של טיפולים, לשלושה ניתוחים מצילי חיים שבעלי עבר בשלוש שנים האחרונות. הפרידה של ליאת כואבת, אבל הכל בפרופורציה, עברתי דברים יותר קשים, היא פשוט ידעה לגעת במקומות הנכונים. להתראות בשבוע הבא ,סופ"ש נעים,איריס.