לקראת ה-1 בספטמבר

אני אמא לבן שנתיים וחצי מקסים ביותר. אתמול הלכתי איתו לגן החדש שבו אמור להיות, וחזרתי בתחושות קשות. קשה לי לחשוב על כך שהוא יצטרך להתמודד עם ילדים נוספים שעלולים להתנהג בצורה קשה (חזיתי בשני ילדים שכבר הספיקו לצחוק עליו...), ובכלל כל ההתאקלמות של תחילת השנה מכבידה עלי. יש לציין שהוא נראה מוטרד, אך הרבה פחות ממני... איך ניתן להתמודד עם זה בצורה בריאה יותר, ואיך לא להעביר לילד את חששותי?

אמא יקרה. מעבר לגן חדש הוא צעד חשוב ומשמעותי הן עבורך והן עבור ילדך. החששות שלך טבעיים. עם זאת, הייתי מציעה לך להזכר בתגובתו של בנך, שהייתה כנראה הרבה פחות מוטרדת ונרעשת משלך, ולזכור שכנראה עבורו הסיטואציה הייתה נסבלת. סביבה חברתית הנה סביבה שבה אנחנו לומדים על עצמנו ועל אחרים בקשר. חלק מלהיות חלק מחברה משמעותו גם לדעת להתמודד עם הצדדים הפחות נעימים, אך הבלתי נמנעים, שקיימים תמיד בסיטואציות חברתיות. דרך אותם ילדים שצחקו ילדך ירכוש עוד ועוד כלים להתמודד עם ביקורת, לגלוג וחוסר הסכמה. אלה כלים שימושיים וחשובים ביותר (ובהתחשב ברגישות שלך הייתי מציעה לך לבדוק עם עצמך עד כמה את מרגישה שרכשת כלים אלו בהתנסויות שלך בעבר). סיפרת שילדך מקסים, ואת נשמעת אם חמה ודואגת. סמכי על עצמך שציידת אותו היטב להתמודדויות מסוג אלה.