אהובה שלי -כשהמסך יורד עולות הדמעות :-(((

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

11/07/2008 | 21:58 | מאת: ד.

כשתלכי, מי יחבק אותי ככה? מי ישמע אותי בסוף היום? מי ינחם וירגיע? כמו שרק את יודעת. ליאתי שלי,זו אני שאמרתי בלי חזרות??!! מסרבת לשחרר אחיזה ולתת לך ללכת-כשצריכה אותך כל כך. זהו נגמר, זה שוב אני והלילות הקשים ל-ב-ד!!! אין עוד לאן לברוח כשהכול מציף ובעיקר מאיים,אין עוד איך להאחז במילים הכל כך נוגעות שלך בזמן אמת. אין אין אין.לא אוכל עוד לומר מרחוק את מה שלא העזתי מקרוב.(בן אם ידעת שזו אני או לא) ובכול זאת- בזכות הפורום הזה יש לי אותך. ואיכשהו לא מסתפקת במועט(וזה ממש לא מעט), תחסרי לי פה כל כך.מעכשיו שום דבר כבר לא יהיה אותו דבר. יודעת שאסור מגע בטיפול אז שולחת לך נשיקה וירטואלית -תופסת? אוף יש לי פרפרים בבטן וגלי חום(מבלי להיות בתקופת המעבר)אל תלכי עוד בבקשה,חכי רק עוד קצת. ו....יש לך אישור לנקות חלונות עם העיתון:-( אוהבת מאוד ד. ש-ו-נ-א-ת פ-ר-י-ד-ו-ת!!! גם חלקיות. יאלה עפה בפעם השניה להיום!!! שלום וביי.

12/07/2008 | 03:37 | מאת: ליאת מנדלבאום

ד' יקרה, תראי איזה לילה ארוך סידרתי לך כאן... יודעת שהפורום ימשיך להיות מקור נחמה ועזרה, גם אם בשעות יותר קונבנציונליות. עוד נדבר :-)) לילה (בוקר) טוב ליאת

12/07/2008 | 15:05 | מאת: ד.

ידעתי שאפשר לסמוך עליך.יכולה לכתוב לך למייל?

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית