רגע לפני שנפרדים:-(

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

10/07/2008 | 21:58 | מאת: בילבי

ליאתי יקרה מכל השעה עשר והלב מחמיץ שזו הפעם האחרונה שננסה להחיל עוד הודעה לפני הצלצול של הפסקת עשר או של ברכתך לשבת שלום:-(:-( מה אאחל לך יקרה הרי יש לך כבר הכל מהכל ואת הכל :-) רק טוב שיהיה לך ותמשיכי להפשיר לבבות קפואים ולחבר ולגעת בשבורים...!!! ליאת יקרה מכל תודה על השנים שנתת מזמנך... לאנונימיים כמונו והפכת אותם לאנונימיים קרובים ומחבקים שיודעים שתלווי אותם במילותייך ובחיוך ברגעים קשים:-) מאחלת לך את כל האושר לך ולבני משפחתך האהובה ושתקבלי מהעולם את אשר את נותנת לו בחיבה הייחודית לך:-) לא התייעצתי פה הרבה אבל תמיד חייכתי כשראיתי את הכחול של שמך ואת רוחב ליבך:-) המון אושר ליאת שלנו שלך פעם אחרונה בילבי ילדת הברזל (את הדמעות את לא רואה אבל הן פה:-(

לקריאה נוספת והעמקה
11/07/2008 | 00:36 | מאת: ליאת מנדלבאום

בילבי ילדת הברזל, אמנם אהיה כאן גם מחר, אך דברי הפרידה שלך נגעו ללבי וריגשו. אני מכניסה גם אותם למזוודה שלי, כמו את יתר האוצרות להמשך הדרך. בטוחה שמנהלי הפורום ימשיכו ליהנות מהמעורבות שלך כאן, מהערותייך החינניות ומלאות ההומור, ומהרוח הטובה שהבאת איתך בתקופה האחרונה אל הפורום. נועם הזכירה קודם טביעות ידיים קטנטנות, וכשאני חושבת עליך, אני לא יכולה שלא להיזכר בחיוך דווקא בטביעות רגליים במידה 41, ובקצב המיוחד שהכניסו אלינו, בטפיפתן האופיינית כל כך. שמרי על עצמך, יקירה ליאת

11/07/2008 | 11:43 | מאת: בילבי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית