עוד נגיעה אחת רכה

ליאת, מתייצבת פה, מוכנה נפשית (עד כמה שניתן...) לסופשבוע של פרידה מתקופה. מתענגת בפעם האחרונה על המילים שלך כאן, על המילים אלייך. נפעמת (אם כי לא מופתעת) מהעוצמות. בכל כך הרבה נשמות נגעת כאן... מפחיד, מרגש, משמח, עצוב קצת... :- ) שיהיה סוף שבוע מקסים. לך ולכולם יעלה

כרגיל, לצידך יעלה.... מוכנה נפשית הרבה פחות ממה שחשבתי שאהיה. נפרדת כמוך מתקופה. עוד פרידה.... עצובה. "עצב מפוכח" הוא קורא לזה.... נאחזת במילים האחרונות של ליאת כאן. בעיקר נאחזת בך. הדבר הטוב ביותר שקרה לי בפורום הזה (והיו הרבה דברים טובים). ואחר כך נמשיך הלאה.... מאחלת שוב לך, ליאת, את כל הטוב שבעולם. מגיע לך הדר

תודה יקירותי, תודה על הנוכחות השלוה והיציבה, על היכולת המופלאה לקבל טוב ולהעניק טוב. תודה על האמון והשיתוף והחברות. בתום מסע מרתק, שידע ימים של שקט וימי סערה, צהוב וחום של קיץ שחון, ירוק ותכול וטורקיז של ממטרי החורף, ששבו והתחלפו, והתחלפו שוב, למדתי להעריך את מי שצועד כאן איתי, קשוב, סקרן, חיובי כל כך, דרוך לכל ניואנס במצב הרוח, ומושיט יד ולב וחיוך. שמחה שאתן כאן איתי, גם בעיקול הדרך האחרון, ושמחה שיש לכן זו את זו. שמרו על עצמכן ליאת

בננות, תבואו בערב נעשה מסיבת סיום(: מימי