ליאת

ליאת, רציתי לשמוח איתך השבוע, לספר לך שגברת פסיכולוגית חושבת שגדלתי, היא הגדילה לי את "מגרש המשחקים". הופתעתי, היא התגמשה והתאימה את עצמה לצרכים שלי גם על חשבון דברים רגילים וגם על חשבונה. בהתחלה נבהלתי, שאלתי אותה מלא שאלות. היא דאגה להבהיר שהיא עדיין מגדלת אותי, שומרת עלי ושהיא תעטוף אותי כשאזדקק (עכשיו למשל...). אני ממש מנסה להיות גדולה גם בנוגע לעזיבה שלך. מקווה שאצליח. היום בכיתי פחות... אולי אני לא ברורה. לא נורא. נורית

שבת שלום נורית, הורה טוב לומד את הצרכים המשתנים ונערך בהתאם. שמחה לשמוע שהמרחב שלכן התרחב וג?ד?ל, ממש כמו המרחב הפנימי שלך, ההולך וגד?ל אף הוא. כדאי לשים לב לתגובת הבהלה ה"אוטומטית" שהגיחה ממך דווקא מול השפע שהוצע לך. (בפולנית): הלוואי ש(רק) אלה יהיו הבהלות שלך... עוד נדבר :-) ליאת

ליאתי, היא אמרה שאני לא מכירה את המקום הזה, שאף פעם לא שיחררו אותי. אולי בגלל זה נבהלתי קצת. היא רוצה שאני אכיר את המקום הזה. הייתי מאושרת בימים שאחריי הפגישה. הייתי מוכנה לדבר על זה עם כל מי שרק מוכן לשמוע. הרגשתי גדולה, יכולה ומלאה. תודה לבנות הפורום שדואגות לשלומי במדיומים השונים. באמת תודה. השמועה אומרת שאני אחיה... פולניה או לא פולניה... ;-) נורית