פרידה לאין קץ

ליאת, אני מתקשה למצוא את המילים הנכונות, שלא יתפרץ לכאן איזה ביטוי ציני בטעות. בחרתי לחתום בשמי שזה נראה לי נכון לפרידה. זו הזדמנות לומר לך תודה אמיתית וכנה על האיכפתיות והדאגה. גם אם לא התכוונתי לכך, וגם אם את לא התכוונת, תשארי לעולם צרובה בתוך אחת החוויות הקשות שלי, ולמרות הכעס (של שתינו) שהיה כרוך בעניין, אני אזכור לעולם את הנכונות שלך ללכת עד קצוות הארץ, לעזור, לעזור רק כיון שמישהו זקוק שם לעזרה, אפילו שהוא עלום, והוזה ובסופו של דבר גם מכעיס. תעצמי לרגע עיניים כי אני מושיטה לך מתנת פרידה. תמששי. זה חפץ דק וארוך. ארוז בנייר עדין מרשרש. נייר משיי. קטום בצד אחד, שפיצי בצד האחר. תקלפי את נייר - אפשר לקרוע. את יכולה לפתוח עיניים. נכון, צדקת: עפרון. ועל דפנותיו חרוטות המילים: תודה טל

תודה טל, על מתנתך. אני כבר לא כועסת בכלל. מבטיחה לחשוב עליך תמיד עם פריחת השקדיה. ליאת