לאמא אדמה

ליאת, אני עדיין לא קולטת. יצאתי מהמקלחת וחשבתי על כל העולם הוירטאולי והחוויה הזאת של 'קשר וירטואלי' ועל כל הדמעות הלא-וירטואליות שזורמות עכשיו לא רק ממני. חשבתי עליך ועל 'אדמה'. אדמה בשבילי היא הרבה מעבר למילה עצמה.. ובתשובתוייך ובמקום הגדול הזה שהרגשתי כל פעם מחדש כשקראתי אותך בפורום, ראיתי אמא ענקית כזאת, משקה את כולם. כל אחד לפי גודלו, רצונותיו, כל אחד לפי יכולתו. היית קשובה לכולם, עזרת לגדילה האישית שלי. הרגשתי אותך קרובה, נוגעת, איתי , כל כך איתי... היה בי שקט כי ידעתי תמיד שיש לי אותך, שאוכל לפנות אליך... היית ים כשהייתי צריכה והיית גם יבשה. אני חושבת שאישיותך הסתכלה בי ובפורום וצצה מעבר למילים. האופן שבו ענית ובחרת במילים מראה על רגישות, אהבת אדם, אנושיות, כמיהה לעזור והמון המון רוח טובה שיש בה המון חיים ותקווה. אני חושבת שמעל לכול פגשתי באדם נפלא ומקסים ואין לי יותר מילים.. אני רוצה להודות לך על כל אותם הרגעים...שאחזת את ידי, שליוות, שהיית, פשוט היית.. מקווה שאת נושאת פרי ואור מעמלך , ומעל הכל יודעת לשמור על עצמך... ממני 'עץ השדה'. מקדישה לך את השיר של אהוד מנור, אדמה: אדמה אני קשובה לקולך אדמה תמיד ולאן שאלך אדמה השביל בו אסע הוא שבילך אמא אדמה אדמה רגליי מהלכות יחפות אדמה פנייך חמות ועוטפות אדמה עיניים חומות בי צופות אמא אדמה הן באתי ממך מחיקך - אדמה ואת עתידה לשכך - אדמה את כל כאביי את לילותיי, את ימיי עולם ומלואו לך מודה - אדמה ואנו עצי השדה - אדמה ממך ואלייך אם כל חי, אמציני. אדמה - נותנת פריה לכולם אדמה - טובה ותמימה לעולם אדמה - למדי נא את בנך האדם אמא אדמה.

תודה, ניבה. דברייך מחממים את לבי ומרגשים אותי מאד. עוד לא פרידה... ליאת