--

אני לא יודעת להתבכיין. לא יודעת לבקש עזרה כשקשה לי או כשכואב. לא יודעת לדבר על הרגשות. ודברים אלו לא נותנים הזדמנות לטיפול שלי. אני מנסה, ומאתגרת את עצמי. אבל דווקא אצלה. הדפוס הזה הוא הכי חזק. מרוב שאני שומרת בבטן אצלה, אני תמיד מרגישה צורך בלהקיא. מה יש לך להגיד על זה.

שלום א. מה שיש לי להגיד על זה הולך ככה: את במקום הנכון. מה שקורה לך הוא הטיפול עצמו והוא שנותן לך הזדמנות לעבוד על החלקים שחוסמים אותך בחיים. זה קשה, עושה בחילה, אבל האמת היא שזה לא היה שווה את זה, אם זה היה קל. נשמע לי שאתן עושות עבודה טובה וחשובה. וגם: כל הכבוד על הניסיון לאתגר את עצמך (ברצינות), אני מניח שיש אתגר כבר בפנייה לטיפול. והאתגר כרגע הוא להצליח לעמוד בקושי הנוכחי ולעבור אותו, להגיע למקום פתוח ובטוח יותר. וכל זה - בזמן הנכון והמתאים עבורך. בהצלחה דוד