התעללות של הטבע..

היי ליאת, אני שמנה(מעל 100 ק"ג),שעירה מאוד בכל הגוף,למרות שאני בת 30 יש לי הרבה שיער לבן ובעייתי (לא קולט טוב צבעי שיער למרות שניסיתי את כל הסוגים/והרבה ספרים), ניסיתי להבהיר שיער,גיליתי שאני אלרגית לחומר. אני נאלצת למרוט עם מכונה רק באזור קטן, כי בשאר זה בלתי אפשרי לסבול כאב לאור סוג השיער הקשה והעבה, אבל גם זה כואב,מציק ומעצבן.(במיוחד בקיץ). אני חוששת לפנות לטיפולי לייזר בגלל שיש לי בעיה הורמונלית,והטיפולים עלולים לא לעזור או להחמיר את הבעיה. חוץ מזה יש לי עוד כמה דברים בעייתים מבחינת אסתטיקה. אני מרגישה דוחה ומגעילה, והכי גרוע שזה חסר תקנה. אני בטיפול כבר כשלוש שנים,נגעתי בנושא זה קצת,אבל לא ממש. לא ברור לי למה אני לא מעלה אותו.אולי בגלל שזה לא יוכל לשנות את המצב או את ההרגשה. אף אחד במצבי לא יכול להרגיש בסדר עם עצמו. אני מבינה שעדיף להעלות את זה בטיפול,ולא פה. ובכל זאת... קשה לי לפרט את זה בטיפול,ואני כבר מרגישה שמיום ליום יותר קשה לי לסבול את זה. נמאס לי להתמודד עם זה.

הייתי פעם שמנה קרוב למאה קילו על מטר שישים(לתקופה של שנתיים) ו ...ירדי במשקל כיום אני חמישים כפי שצריך להיות וכפי שהייתי תמיד. ללא עור מיותר וללא כלום הגוף חזר כמעט לאיך שהוא היה פעם (עם פאקים קטנים וזניחים ו..חזרתי לג'נסים של התיכון שאפילו הם גדולים עליי אז היום יש סקיני ג'נסים שיושבים עליי חבל על הזמן. ומחמאות מכל עבר אבל... אני יגלה לך סוד קטן: אני בעיני עצמי תמיד מכוערת! לא מזמן מישהו בעבודה לצלם אותי- כמעט קפצתי מהכסא, רציתי לברוח , שמתי ידיים על הפנים! הסמקתי- אמרתי לו שאני שונאת להצטלם שיפסיק עם זה! בלב אמרתי: לא כל העולם צריך לראות זוועה מצולמת כמוני. לכן אני לא מצטלמת של תהיה לזה עדות ושא"חכ יביאו לי תמונות לראות- כמה אני מכוערת. לכן הנה כיום אני רזה וחתיכה שיכולה ללבוש מידות זעירות בחנויות האופנה אבל- מרגישה מכוערת!

שיעור יתר,וכד' שייכים לטבע,ולא לנפש. כמובן שזה משפיע על הנפש. ואולי מחמיר תחושות קיימות. את הטבע מאוד קשה לשנות,ובמקרים מסויימים זה בלתי אפשרי. אבל, "קל" יותר ,או אפשרי, לנסות ולהבין את התחושות הנפשיות.

שלום לך אני אנסה לעזור לך לא כפסיכולוגית (כי אני לא )אלא בצד המעשי. לגבי השיעור:גם אם יש לך בעיה הורמונלית את יכולה להוריד את השיעור בשעווה זה פחות כואב מלמרוט עם מכונה,תחפשי קוסמטיקאית טובה ורגישה. לגבי השיער בראש:לכי לאחד ממעצבי השיער הטובים לא לסתם ספר והוא כבר יתאים לך את הצבע. לגבי המשקל:קחי את עצמך בידיים תירשמי למכון כושר ועם המשקל שלך מגיע לך כמה מפגשים עם דיאטנית דרך קופת חולים. את בטח חושבת הינה עוד מישהי בטח רזה ולא שעירה שמנסה לעזור, אז זהו שלא, אני במקור מאוד שעירה מקפידה להגיע לקוסמטיקאית פעם בחודש,יש לי מאמן אישי שאיתו אני עושה אימון ארובי וכח שלוש פעמים בשבוע ובשאר הימים אני שוחה והלכתי למישהו שבנה לי תפריט לפי הנתונים שלי(מסת שריר ,מסת שומן וכו'). אני למדתי שכל דבר ניתן לשינוי ושום דבר הוא לא גזירה משמיים. מאחלת לך בהצלחה(גם לי אני ממש בתחילת הדרך).

שלום לשתיכן, ברמה הפרקטית, איני מבינה הרבה באפשרויות שמציעים מכוני היופי השונים, אך נדמה לי שהמגמה היא של שיפור והתקדמות בטכניקות השונות להורדת שיער, וכנראה צריך להמשיך ולעקוב. ברמה הפסיכולוגית - כמו שהדגישה נכון הכותבת השנייה - יש חשיבות רבה לאופן בו אנחנו מפרשים ומתמודדים עם המציאות. איני תמימה, ואני יודעת איזה מקום מרכזי מקבלת החיצוניות בעולם המערבי המודרני. המשאלה ליופי (ורזון) המיטה שואה ממשית על המוני נערות ונשים צעירות, ששילמו (ומשלמות) מחיר כבד תמורת הזכות להלך כשרק עור מכסה את עצמותיהן. כמו שכבר נאמר כאן לא פעם, אפשר להיות מאושרים ביותר מדרך אחת. אני מניחה שהיכולת להתעלם ממרכיב כל כך מרכזי בתפיסה שלנו את עצמנו היא לא פשוטה כלל וכלל. יש לזכור שהקיום האנושי הוא רב ממדי, מורכב, מגוון ובנוי מזירות שונות של תפקוד. אם את מרגישה שהטבע לא היה נדיב איתך בתחום אחד, אני מניחה שהוא חנן אותך בתחומים אחרים. נדמה לי ששווה להתאמץ ולהסיט את הזרקור אל המקומות היפים שבוודאות קיימים בך. מאחלת לך המשך מסע מרתק, ותגליות חשובות ליאת

אל דאגה,שומדבר לא חסר תקנה ,והכל הפיך ובר שינוי ,כמו שמנסה כתבה לך,יש פתרון לשיעור ,למשקל ולצבע השיער. אותי יותר מדאיגות התחושות שאת חשה בעקבות "הפגמים" הללו, נדמה לי שאם תשקיעי בשינוי הגוף תרגישי טוב יותר גם מהבחינה נפשית, אז שווה להתחיל "לעבוד". מקווה בשבילך שתראי את היופי שיש בך, ויש בך,שגם אם אינך מושלמת תוכלי להרגיש שלמה.עם עצמך. שלך ואיתך, חן