אובדן 2

שלום לך ליאת. אז איבדתי את אמא לפני שלוש וחצי שנים. אבל כפי שציינתי אני מתפקדת, עובדת ויוצאת עם חברים, אבל פשוט מרגישה מישהי אחרת, שמאמינה בדברים אחרים. אבל אני לא חושבת יותר על מחלתה גם התנתקתי מהמחשבה עליה כל הזמן (כפי שהיה קודם).. אבל לא מוכנה להתקרב מהדברים שלה. הרבה דברים מפחידים אותי יותר -מוות ומחלה-, אני שונאת לדבר עם אחרים על תחושותי אבל הקרובים כי כבר נפגעתי מחלק מהם... אז זוהי סיבת השינוי בתפיסת עולמי. האם זה עדיין אומר שטיפול אכן יעזור לי? או שאני אשאר כך

שלום ציפי, אני חשה שלמרות מאמצייך לחזור לשגרה, עדיין נוכחותו של האובדן גדולה, והימים הקשים של ההתמודדות עם המחלה והמוות עדיין נותנים בך אותותיהם. התיאור שלך לא נותן התוויות-נגד לטיפול פסיכולוגי. טיפול יכול לעזור אם רוצים להיעזר ומוכנים להשקיע בכך מאמצים. לטעמי, את יכולה להפיק תועלת מטיפול פסיכולוגי, גם (ואולי דווקא) בגלל רמת התפקוד הגבוהה שלך. בהצלחה ליאת