שלום ליאת

ביום של הצונאמי, בדיוק היום לפני שבוע, היה לי יום הולדת. הרבה מחנק היום הזה הביא איתו. היום קיבלתי מתנה ספר עם כל מיני אמרות של ר' שלמה קרליבך וזאת עשתה לי משהו- "יש מקום בלב ששום רע לא יכול לגעת בו, רק קדושה יכולה לגעת בו, רק יופי והדר יכולים להכנס לשם. זהו בחינת 'עץ החיים'". אני כנראה צריכה זכוכית מגדלת ממש גדולה כדי למצוא את המקום הזה אצלי וכנראה שכרגע אני ממש רחוקה ממנו, אבל אני מתפללת שיום אחד, בזכות העבודה שנראית לי כרגע קשה וכואבת מידי, אני אמצא אותו ואוכל להכניס אליו גם אחרים. ליאת תודה שאת כאן, כרגע אני מרגישה שכאן זה המקום היחיד שאני לא מעיקה בו. אני שהילקוט כרגע קצת חותך לה את הכתפיים מרוב כובד. שבת שלום

אחר צהריים טוב, א' מזל טוב מאוחר גם ממני. את הרב קרליבך הייתי שומעת, כילדה, מזמר מתקליט שחור, והייתי מוקסמת. (בהמשך, ההערצה אליו קצת התקלקלה לי בגלל שמועות על הטרדה מינית שנקשרו בו. לא ממש זכור לי אם הצליח לטהר את עצמו, ולכן יסולח לי אם חטאתי כלפיו). אני יודעת שהוא כתב הרבה על השמחה, ועל המקום החשוב שלה בחיי האדם ומשפחתו. מבחינה זו, אני ממשיכה לחתום על מרכולתו. מאחלת לך, לבד מהברכות השגורות של ימי הולדת, שיימצא לך אותו מקום של אושר, שלווה ושמחה, שרק יופי והדר יבואו בו, ואשר יגרום לך להניף את הילקוט כאילו היה נוצה קלה. שמחה לראות אותך כאן, בכל זמן ובכל מצב רוח ליאת

על כל הברכות והאיחולים אני לוחשת אמן, אני קצת מפחדת להאמין בקול שמגיע לי כל הטוב הזה. לא שמעתי על השמועות האלה בנוגע להטרדה ואני ממש מקווה שזה לא נכון (זה עושה לי בחילה וכאב בטן רק מלחשוב על זה), אני כל כך אוהבת את הלחנים שלו, הסיפורים המיוחדים שלו ואת האימרות הקצרות והכל כך נוגעות שלו על שמחה ואהבה. אני מרגישה עייפה, כבדה ומבולבלת-איך יכול להיות שמצד אחד זקוקה לכל כך הרבה תשומת לב בימים האלו ומצד שני רוצה להיות לבד לבד, רחוקה מכולם ומהכל? אני חושבת לעצמי עכשיו שאולי אני בכלל מחפשת תשומת לב פנימית, קול פנימי קטן שיראה לי שיש בתוכי בפנים גם קצת טוב. הלוואי שהשבת תביא איתה קצת שלווה ושקט מכל המחשבות שלא נותנות מנוחה. החזרת אותי עם תיאור הקסם שלך על התקליט השחור, לזכרונות ילדות מתוקים של ימי שישי כשברקע התנגנו להם תקליטים עם מערכונים של הגשש החיוור (וגם לשידורים החוזרים של "זהו זה"...) תודה לך ליאת על כל הסבלנות והמילים הטובות.