בגידה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

24/06/2008 | 21:23 | מאת: אריאל

לפני חצי שנה הסתיים קשר בחיי שהיה אהבה הראשונה שלי, הייתי בקשר ממש לא בריא ומכאיב עבורי. הבת זוג שלי סבלה מהפרעת אישיות גבולית. בסוף הקשר ככל הנראה גם בגדה בי עם החבר שלה הקודם. היום הם חזרו להיות יחד. במשך חצי שנה עברתי תהליך קשה מאוד של שיקום והתאוששות שכלל טיפול קוגנטיבי התנהגותי שסיימתי אותו לפני מספר חודשים, בחודשיים האחרונים הרגשתי השתפרה בצורה משמעותית חזרתי לחייך ולעשות דברים שאני אוהב אבל הכעס בתוכי לא נעלם, נתתי כל כך הרבה מעצמי, אהבתי כל כך ובאמת ובסוף רק כדי שינצלו אותי כקרש קפיצה ומקל להישען עליו כדי להגשים מטרות עם אחר, אפילו עם לא במודע הרגשת הניצול הזו לא מניחה לי ימים כלילות.יש בי זעם ורצון לנקמה שאני יודע שאיני מתכוון לממש בשום אופן.בחודש האחרון אני בקשר עם בחורה חדשה שגרה ממש ביניין לידי(אני גר בקיבוץ)התקרבתי אליה והיא ממש משכה אותי ונהנתי להיות איתה, לפני מספר ימים נסעתי לבקר משפחה המרכז הארץ שם "על הדרך" פגשתי חברה לשעבר מהצבא והלכנו יחד לחוף הים ובילינו ערב ממש מהנה שבסופו היה סקס. אני מרגיש שבגדתי בלא ספק אך זה לא מפריע לי כמו שחשבתי, אני מחשיב עצמי כאדם מוסרי, אך איני מרגיש כלום. באותו יום שנסעתי למרכז הבחורה שאני בקשר איתה הגדירה את הקשר ביננו כחברות בלי ממש לשאול אותי וזה ממש הרתיע אותי. אני ממש מבולבל אני מרגיש שאני אדם ממש אנוכי וחסר ערכים, משהו שאי אפשר היה לאמר עלי לפני הטראומה שחוויתי מאז הפרידה הכואבת כל כך. יש בי המון כעס ויצר נקמה, אני נמצא בתקופה ממש קריטת בחיי של סיום התואר שלי, שינוי האזור מגורים ומקום עבודה. אני נחוש להבין מה לעשות ולהתמודד עם הדברים. לא סיפרתי לבחורה החדשה בחיי על הבגידה והיא מסרבת לשמוע על העבר עם האקסית(אני לא יכול לחלוק איתה מה שעובר עלי בנושא הזה) אני משווע לעצה...

לקריאה נוספת והעמקה
24/06/2008 | 23:37 | מאת: דוד ג'קסון

שלום אריאל נשמע שעברת חוויה לא פשוטה, של קשר ראשון, מעמיס ומציף מאוד, שהסתיים בתחושת נבגדות ופגיעה. טוב לשמוע שהצלחת להעזר בטיפול ולהתקדם הלאה. עם זאת, נשמע שבמובן מסוים, ההתקדמות היא קשה ושתחילה של קשר חדש - האפשרות של להכנס שוב לקרבה, אינטימיות - מעלה תחושות שונות ואולי גם חשש מהיפגעות חוזרת. תחושות אלה ייתכן ומצטרפות לתחושת הזעם שנותרה ומובילות אותך להתנהגויות שאינך מבין את מקורן. הדברים האלה שאני כותב הם אפשריים, אבל הם בגדר אפשרות בלבד. אם אתה מעוניין לברר יותר לעומק את שהתרחש לאחרונה ולהמשיך לעבד את הפגיעה שחווית, הייתי בהחלט ממליץ לך לפנות שוב לטיפול ולהמשיך לבחון שאלות אלה בתוכו. בנוסף, אפרופו הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, הייתי ממליץ לך לבחון מדוע אתה מתעקש לראות את הקשר שהיה והסתיים במונחים שליליים לחלוטין. ברור לי עד כמה נפגעת, ועד כמה הזעם שלך והקושי לסלוח קשור לכך, אבל האם באמת כל מה שהיה בקשר הסתכם בכך? האם הייתה רק כוונת ניצול? האם לא היו גם רגעים חשובים בקשר, מהם יכולת להתפתח ולגדול, למרות הקושי והכאב בסיום? אולי, אם תוכל לראות את החלקים החיוביים והאוהבים שהיו בקשר הראשון, תוכל להפחית מעט מעוצמת הזעם. בהצלחה דוד

25/06/2008 | 13:38 | מאת: אריאל

דוד קודם כל תודה על התשובה המהירה ועל הניסוח העדין. אמנם ניסיתי את הדרך האחרת לראות את החיוב ומה שקיבלתי מהקשר, לצערי זה מעמיק רק את תחושת הכאב והסבל שלי. אז בחרתי לראות את כל התמונה ולשים דגש על החלק המכוער פסול ומכאיב שהיה בקשר,שגם ממנו למדתי והתפתחתי ללא ספק. אני כרגע מרגיש שאני חזק כדי להתעמת ולהביט אל עצמי פנימה כמו כן אני משתמש בכלי טיפולי של ביבליותראפיה, כלי שנפתחתי אליו בעצמיבלי הכוונה(אני סטודנט שנה שלישית לפסיכולוגיה) אני מרגיש כי אינני זקוק למטפל אלא לסוג של הכוונה ואני מרגיש שהאדם שמסוגל לעזור לי הוא אני. ובכל זאת שוב יש בידך המלצה על דרך לעבד את הכעס שלי ולהפיג אותו? משום מה כל כמה זמן הבחורה מעברי דואגת שיגיעו אלי דרך מכרים משותפים מידע בנוגע אליה ולמה קורה איתה. אני מניח כי היא מרגישה אשמה כלשהי אולי או אחריות למצב בו היא הותירה אותי בסיום הקשר אולי רחמים איני יכול להצביע בוודאות. אני מרגיש שרק על ידי מעבר וניתוק מוחלט ממנה אני אוכל ליצור לעצמי הזדמנות להמשיך הלאה לכן היא בעצם שום מנצלת אותי כדי לחוש הקלה ותוקעת אותי. אין דבר אחר בעולם שהייתי רוצה יותר מאשר להתאהב שוב ולהקים משפחה עם אהובת ליבי, זה החלום שלי. כרגע אני מרגיש שכאילו נוצר כרום של ספק שעוטף את ליבי ואין חודר לו. לשאלה האם אני אוהב שוב אני עונה לעצמי שכן ואני יודע שמנקודת המבט שלי כרגע איני רואה זאת אך זה עתיד לקרות. השאלה כמה זמן זה יקח לי להחלים ולאפשר גישה ללב שלי. כתבתי מכתב נקמה דבר שהמליץ לי המטפל שלי בזמן הטיפול אך עדיין אני לא מוצא בו נחמה כלל. אולי כי אני לא מרשה לעצמי לבטא בו את מלוא הזעם והכעס שלי כלפיה. אני מגיע מחינוך דתי שאין בו מקום לקוות ולאחל את הרע מכל לאנשים. אני כל הזמן מעמיד בספק כל דבר טוב שכביכול היה בקשר, היא אמרה לי שהיא אוהבת אותי אבל בחודשים האחרונים אני מבין שלא כך היה. אני ממש הייתי רוצה להמשיך להתכתב כאן איתך ולהיעזר בך. המידיות שבתשובות כאן ממש עוזרת משום שאני כרגע בעיצומה של תקופת מבחנים מאוד מלחיצים, והריכוז שלי ממש מושפע מעוצמת הרגשות שלי בעיניין. אני ממש יהיה אסיר תודה לך וכבר אני מודה לך שוב על התשובה שכבר שלחת לי. אריאל

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית