דרור..

מה שלומך?.. רוצה לשתף אותך בחלום ובתחושות שמטרידות אותי בימים האחרונים , החלום היה ביום שישי בערב, היה לי טיפול ביום חמישי , והרגשתי שהפסיכולוג לא מחובר אליי בכלל באותו יום , והייתי זקוקה לו מאוד , הייתי טעונה רגשית , ובאותו שבוע לא נפגשנו בגלל חופשה ..לכן זה היה אחרי שבוע שלא התראינו בכלל , הוא היה נראה ככ עייף , והרגשתי אותו כאילו ואולי עייף בגללי , העדפתי לשתוק ולא ל"הפיל" את עצמי גם עלייו .. היום הגעתי לטיפול ..מאוד טעונה מיום חמישי ומהחלום בכלל .. וישר תקפתי אותו , הגעתי חסרת אמון וחשק להיות שם בכלל .. נכנסתי וישר אמרתי לו .. ":יופי .. אולי גם היום תהייה עייף, אז או שאני ירדם או אתה " הוא היה בהלם .. שאל אם זה קשור לטיפול ביום חמישי , כי הוא באמת רוצה לומר שחוויתי אותו נכון הוא היה עייף ולא בגללי .. אבל מעבר לזה אין לו שום תחושה של עייפות ממני , והוא ניסה להבין אותי ובכלל למה אני מרגישה אותו ככה .. אמרתי לו " דיי נו אל תהייה כזה נחמד היום , ותנסה ..להיות אמיתי ולהגיד עד כמה אתה לא בסדר , דיי עם הצביעות המקצועית הזו ..של "אני מצטער באמת הייתי עייף ביום חמישי , אבל בואי ננסה לראות ביחד למה את חווה אותי ככה בכלל .. " בלי קשר ..זה החלום ..או שאולי יש לו קשר .. אני ילדה בת 10 .. שעות אחהצ , יורדת לשחק עם חברות למטה , אנחנו בגן שעשועים .. משחקות , צוחקות , פתאום עולה עליי עכביש ענקי .. על הרגל .. אני לא מפחדת ממנו , (כשבמציאות .. אני פחדנית בהיסטריה מחרקים ).. אני אפילו די נהנית מהעכביש שהוא עליי, מרגישה שהוא מטייל לי בגוף , נכנס לחלק התחתון שבי ונעים לי .. אני לא נרתעת ממנו , פתאום מאוד כואב לי .. אין לי הסבר למה, כואב לי . אבל הכאב עצום בחלק התחתון , אני מנסה לצעוק אבל אין שום קול שמצליח לצאת ממני , החברות צוחקות ומשחקות ואני נעלמת לי מהם , אני חוזרת הבייתה , בוכה , אמא שלי במטבח , יושבת שם לבד ..יושבת ובוהה בשעון של הקיר , אתה יודע מה מוזר ..איזה שעון זה דרור ?... בדיוק השעון שיש לי בחדר טיפול .. שם הוא קטן , בבית של ההורים הוא ענקי והוא תקוע .. אני מנסה לדבר אלייה , היא מסתכלת עליי בחצי מבט ואני אומרת לה " אמא, את לא רואה שכואב לי ככ"... והיא עונה לי " דיי..שרית , מספיק עם השטויות , את כבר ילדה גדולה , לכי תתקלחי כבר מאוחר , אין זמן , והיא ממשיכה לבהות בשעון. אני מביטה בשיש של המטבח ורואה כמו העכביש שטייל עליי .. שיש שם עוד המון עכבישים כמוהו שמטיילים ועולים על הקירות , אני נכנסת להתקלח , המים אדומים , יורד לי דם .. לא יודעת מאיפה , אני בוכה .. יוצאת מהמקלחת , מתארגנת .. אני כבר לא ילדה קטנה .. אני בגיל שלי היום , אני נמצאת אצל הפסיכולוג בחדר, הוא יושב ושותק ו.. אני צועקת עלייו.. "דיי כבר ב' .. תתעורר .. דיי לישון בעמידה כבר .. אתה לא רואה שכואב לי ..?.. אני מעיפה דברים אצלו על הרצפה , יושבת ובוכה .. הוא יושב רגוע , לא נלחץ.. מנסה להרגיע במילים .. ואני ..בוכה . זהו .. החלום מסתיים, אני קמה בתחושה של מחנק בגרון וכאב עצום בגוף.. אני מקיאה באמת .. וחוזרת לישון .. מגיעה היום לטיפול ..עצבנית בטירוף ..לא מוצאת את עצמי בכורסא מולו ..זזה מלא, לא רגועה .. אז, יושבת על הרצפה (לא אני לא כזו בדכ) .. הוא נותן לי את השמיכה שיש לי אצלו .. ואז אני מרגישה רגועה יותר .. אני מצליחה לספר לו מעט על החלום והטיפול כמעט מסתיים .. אני יוצאת ממנו .. בוכה על המדרגות .. ככ הרבה , הרבה זמן שלא בכיתי ..בתקופה האחרונה .. הדמעות לא מצליחות לצאת ממני וחוזרת הביתה . אבל החלום לא מפסיק להיות לי בראש .. תוכל לומר לי מה אתה חושב עלייו ?.. איך אתה מצליח לפרש אותו ?... כואב לי היום מאוד דרור .. הגוף , המחשבות .. הזכרונות שמטיילים לי מורגשים בכאבים בגוף.. כל היום כמו זומבי .. יצאתי רק לטיפול היום , נכנסת ויוצאת מהמיטה , לא מצליחה להרדם ... בא לי רק לצעוקקקקקקקקקקקק אההההההההההההההההההההההההההההההההההההה כואב לי בטירוף ואין לי נקודה מסוימת שאני יכולה להצביע ששם כואב לי , אבל פשוט כואב .. אני לא מדמיינת , זה כואבבב אוףףףף דרור .. איך אני יעבור את זה ?.. איך אני אצליח להרגע עד הטיפול בחמישי ?.. מה נסגר איתי ?.. שוב אני חוזרת להיות כזו איכסססס... מצטערת, מנסה להיות כאן ... להרגיע את המחשבות האסורות שמשתלטות שוב. תודה דרור.. שאתה פה .. ובכלל מקשיב לי. חיבוק, שרית

שרית שלום, אני יכול להבין מדוע העייפות של המטפל כל כך הכאיבה לך, היא נחוותה כעייפות ממך, ובעצם רמז ראשון לכוונה שלו לנטוש אותך עם הכאב שלך לבדך. גם ההזמנה שלו בפגישה האחרונה להיות איתך ביחד ולנסות להין מדוע את מיהרת לחוות אותו כך לא נחוותה כניסיון להיות איתך ביחד, אלא כניסיון שלו להעמיד פנים ובכך להוריד את הכעס שלך. בנוגע לחלום, חשוב לי לומר שחלומות מקומם בתוך טיפול משום שרק שם ניתן לבחון את ההקשר שבהם הם עלו ואת האסוציאציות שהם מעלים. לכן קחי בעירבון מוגבל את דבריי והביאי את החלום גם לטיפול. בחלומך את מרגישה עכביש שמטפס על גופך, בהתחלה הוא נעים אך אז הוא גורם לכאב עז, כאב ממנו החברות ואמא מתעלמות. בעירות את חווה את הזכרונות כמכאיבים לך וייתכן והעכביש מייצג את החוויה שלך לפיה הזכרונות מכאיבים, ללא שליטה. אמא שמתעלמת, אינה רואה את עצמת הכאב נחווית כמו המטפל שבאותו זמן נראה כנוטש, עם כל הכאב שלך. בעצם התחושה היא שהזכרונות, שאולי בהתחלה הרגיש משחרר להיזכר בהם מרגישים כמציפים ומכאיבים מכל עבר, ואת נשארת להתמודד איתם לבדך, כשכולם סביבך ישנים ואת מנסה להעיר אותם בכל דרך שהיא, צעקות, שבירת חפצים ועוד. אני יכול להבין את הפחד שאת חשה, אבל נראה לי שגם לך ברור שהמטפל שלך מאוד איתך, אינו מתכוון לוותר עלייך, ולנטוש אותך ומוכן ומסוגל לשמוע אותך גם אם לא תשברי דברים. דרור.

תודה על הניסיון לפרש את החלום , ובכלל..עזרת לי מאוד להרגע מהפירושים המאיימים שלי לדברים ..שעוברים עליי היום. תודה על המילים ועל הנוכחות כאן בשעת הכאב .. מעריכה המון , מקווה ללילה רגוע ושקט . חיבוק מהלב שרית

כמובן שאיני פסיכולוגית אבל מתערבת ממש לרגע כחברה, כמובן שאסיוציאטיבית לגמרי, ובכל זאת הרגשתי קצת אחרת. בחלומך מקור העכיבישים היה על השעון במטבח אותו שעון המייצג את המטפל - את הטיפול. אני הייתי חושבת על מסגרת הזמן והצורך ביותר מן המטפל, על הנוכחות שלו-לה את כה זקוקה, אך הזמן השרירותי מאיים על הנעים. בסוף אמרת "איך אחכה עד יום חמישי לטיפול" גם פה הזכרת זמן וגם במעבר מהיותך ילדה לאישה- בטיפול יש נטייה לערבב עבר והווה , בתהליך הנקיון באמבטיה (בחלום) ירד המון דם כאשר הפכת לאישה כפי שאת היום. בשורה התחתונה - אני חשבתי על הצורך שלך במטפל יותר ממה שאת מקבלת או יותר ממה שהוא נותן - אפילו כועסת על זה שהוא לא ממש איתך, ועוד חשבתי על כמה קשה לעבור בטיפול מחוויות הילדות בחזרה לכאן ועכשיו ממש עד כדי דימום. מתנצלת על השטויות אך סתם דברים שעלו בי. כמובן שהחלום והאסוציאציות הן רק שלך. שיהיה לך קל יותר

שריתי יקרה מאוד שולחת לך חיבוק מחזק עצוב לקרוא אותך:-( אבל כמו שליאת אומרת שהיא זוכרת שאת בידיים טובות הכוונה לפסיכולוג שלך אני שמחה על זה לפחות קצת. שלך בילבי ילדת הברזל (שחזרה מאילת היום:-) חםםםםם.....