התייעצות

בת 33 גרה עם ההורים הם חולים בגלל זה לא מסוגלת לעזוב אבל בגלל זה אין לי זוגיות או כל פרטיות מי ירצה לבוא אלי כשההורים חיים איתי ולבחורים זה מבריח אותם אני ממש חייה בשבילם אני הילדה הצעירה שנשארה להם איך אפשר לנטוש אותם וגם לחיות חיים משל עצמי? מה דעתכם בנושא?

דבורה שלום, את מתארת תחושה של תקיעות, תחושה שאת לא עושה דברים שאנשים בגילך עושים, כמו להיות בזוגיות, בגלל המצב המשפחתי. זו אכן מגבלה משמעותית, שאת מרגישה שנכפתה עלייך ללא אפשרות של בחירה אמיתית, שנכפה עלייך לוותר על חלקים משמעותיים בחייך. אך האם זה באמת כך, האם אינך יכולה לחשוב על דרך בה תמצאי עצמאות מסויימת, מבלי להזניח את הורייך? זו החלטה שלך אבל חשוב שתנסי לבדוק עם עצמך האם אין עוד שיקולים פנימיים, כגון חשש שלך להתרחק, אולי חשש מיצירת קשר. בעצם אני מציע שאם הדבר שאת באמת רוצה הוא ליצור קשר אני מניח שאת יכולה למצוא את הדרך לכך גם במצב המשפחתי הנוכחי. דרור

תודה על התשובה אבל פגעת בי אתה חושב שאני לא רוצה זוגיות? אני מאוד רוצה וקשה לעזוב שני הורים חולים מאוד תודה בכל מקרה אתם הפסיכולוגים.....

דבורה שלום, צר לי אם נפגעת מדבריי, זו לא הייתה כלל הכוונה. לא אמרתי שאת לא רוצה כלל קשר זוגי, אמרתי שייתכן ויש לך רגשות מעורבים וגם חששות לצד הרצון בקשר. אמרתי את שאני מאמין בו, שחשוב שאת שומרת על הורייך, אבל חשוב לא פחות לתת מקום גם לקול הזה, שהביא אותך לכתוב כאן, הקול ששואל "ומה על החיים שלי". זהו קול חשוב שאפשר לתת לו מקום, מבלי למהר ולומר שאין טעם להעלות את השאלה הזו כי אין לה פתרון אפשרי. דרור