פסיכולוגיה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
http://cafe.themarker.com/view.php?t=486614
שלום לך, אני לא בטוח האם זוהי הודעה שאת כתבת, או הודעה שמשכה את עיניך אבל בכל מקרה חשבתי על זה שהנה, ההודעה מופנית לפסיכולוג גבר, כך שלפחות בפורום הזה אנו קיימים. ובנימה רצינית יותר, הדבר שבלט לי יותר מכל הוא הפער הקיצוני בין שתי העמדות שהוצגו בתגובה. העמדה של הפסיכולוגיות, והעמדה של הכותבת. כיצד כל צד מושך לקיצוניות. ותהיתי מדוע זה, מדוע יש צורך לקטב בין העמדות הללו. כך למשל, במקרים רבים ממליצים הפסיכולוגים על תרופות, לעיתים אפילו בכדי להגביר את יעילות הטיפול הפסיכולוגי. כמו כן פסיכולוגים רבים אינם דוחפים להעיר שדים מרבצם, בוודאי שלא ללא רצון ומסוגלות המטופל. אין לי תשובה אם כן מדוע לקטב כך ולהקצין גם את הרגשות הכותבת שנשמע שלצד הרצון העז שלה להתרחק מטיפול, יש גם רצון להיות בתוך טיפול ולהרגיש מובנת, למצוא את השקט המיוחל. דרור