ליאת

ליאת, מה שלומך? שמחה שאת כאן,שלומי לא הכי טוב ,אין כוח לכלום,יש ימים כאלה.. שרואה רק שחור,רק רוצה להסתגר בעצמי יותר...ומרחיקה את כולם..מרגישה שהריקנות חונקת אותי, מרגישה שדי,שנמאס.. היה לי הרבה לכתוב ופתאום לא מצליחה לכתוב בכלל בצורה ברורה,בלי שהעצב העמוק ישתלט על הרגשות ,כל נשימה ממש צורבת ודוקרת מבפנים,ומרוב שקשה לנשום, זה מרגיש כאילו הנשימה הבאה תהיה האחרונה שלי בעולם הזה.. הלוואי....פה ושם יש רגעים שפתאום עולות תמונות ארורות מעברי ,וזה זורק אותי אחורה,ופשוט לא מפסיקה לבכות וכל כך כואב לי שאין מילים לתאר את גודל הכאב, אני מנסה לשכנע את עצמי שבכלל לא כל כך נורא כי כבר עברו יותר מ-8 שנים,וזה מספיק זמן להתגבר, וכל מה שעברתי בעבר שם לי את הכל בפרופורציות, כי מבחינתי אין דבר יותר גרוע מאונס,ממוות של חבר הכי טוב,אמא שלי-שתחיה- שעברה סבל בלתי ניתן לתאר כל השנים,אם כי היו רגעים טובים ,אבל אני יותר זוכרת את הרעים. עדיף היה לי למות ולא לעבור את הדברים האלה,לפעמים אמרתי לעצמי:חן עכשיו זה הזמן לשים סוף לפרשה המאוסה הזאת ולבלוע כדורים ומהר כי עוד שניה אני אתחרט...וחבל שלא היה לי אומץ.. אוךךךך.....כל כך כואב לי...בכלל לא מבינה מאיפה הכאב הזה... באמת שאני צריכה כבר לסתום.... השבוע לא היה טיפול ,בגלל אילוצים מסויימים לא יכולתי להגיע, יום א' יהיה טיפול ביקשתי מהמטפל להקדים בגלל הנסיבות ,ומאד קשה לי. המטפלת הקודמת התקשרה אליי אתמול, תהיתי מדוע היא נזכרה בי ועוד יותר למה היא שאלה אותי אם אני מתכוונת לחזור לטיפול? הרי דיברנו על כך שאני לא חוזרת לטיפול כי נפגעתי, אני כבר עשיתי החלטה והייתי גאה בי שסוף סוף אני מצליחה לשמור מרחק ממקומות מסוימים כדי לא להיפגע(גם אם לא היתה כל כוונה לפגוע בי אבל ככה זה יצא בסופו של דבר...ואני לא מאשימה אותה,תמיד תהיה לה פינה חמה בליבי למרות הכל) ופתאום היא החליטה להתקשר אליי ? והיא אפילו לא הרגישה דרך טלפון איך הדמעות שלי יורדות,וכמה היא הכאיבה לי. אשמח לשמוע את תגובתך , שבת שלום שתהיה, וסליחה על האורך חן

שלום חן, צר לי לשמוע שעדיין קשה כל כך. אפשר שחלק מהקושי קשור גם למעבר למטפל חדש, לתקופת ההסתגלות, לצורך לבנות שפה משותפת חדשה ואינטימיות חדשה עם אדם נוסף. אני רוצה להאמין שתוך זמן קצר תשובי לחוש יציבות והחזקה כבעבר. את מספרת על שיחת הטלפון מהמטפלת שלך, ותוהה מה גרם לה להתקשר. אני מניחה שממש כשם שהיא יקרה ללבך, כך גם את עבורה. מקווה ששיתפת אותה בעובדה שאת בטיפול אחר, כדי שתוכל להסיר מעליה חלק מתחושת האחריות והדאגה. מאחלת לך ימים קלים יותר, ושבת רגועה ליאת

ליאת, אני מכירה את הכללים,אז לא הספקתי להגיע בזמן,בגלל שזו הודעת המשך מקווה שבכל זאת תעני, אבל אני לא מצפה ממך ,כרצונך... הרבה תודה על התגובה... המצב לא כל כך פשוט,אני רוצה לחזור אליה.. אבל מאד פגעה בי לכן אני לא חוזרת. למרות שמאד קיוויתי ושמחתי לשמוע ממנה זה לא תרם לי,אפילו הכאיב לי ,ובלבל אותי כי כן היה כאן קשר רגשי (לפחות מהצד שלי מהצד שלה אני לא כל כך בטוחה) ,וזה מעניין איך זה שפתאום חשוב לה דווקא אחרי שעזבתי את הטיפול? אם היא היתה מרגישה אחריות או דאגה לי היא יכלה לנהוג אחרת,או לפחות לנסות לשמר את הקשר,ולא להגיע למצב כזה שאני אפגע עד כדי כך שאחליט לעזוב, רשמתי לך מה הסיבה שנפגעתי (אין לך איזה מייל בטעות?) אבל לא מאשימה אותה, זו אני שדפוקה. בפגישה האחרונה לא יכולתי להפסיק לבכות לו,בגלל לחץ מצטבר ,הרבה דברים שעלו והציפו אותי, כי לאף אחד בעולם לא אכפת ממני ,וזה גם לא מגיע לי שיהיה אכפת, אני סוג ב' אז שלא יתתיחסו אליי כבנאדם , התרגלתי שמתעלמים ,לא מתייחסים,לא אכפת, זה כבר לא כואב לי. פעם כן,מאד כאב לי.היום פחות . לא משנה,את במילא לא "אוהבת" לשמוע אותי ככה, ולשמוע אותי בכלל, את יכולה לסנן או לשרשר,כרצונך. להתראות, חן