ליאתי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
תגידי ליאת,מי החכמולוג שנתן את השם לילות לבנים?או שהוא סתם עיוור צבעים. לא מאחלת לך חלילה לילה שחור,אבל כן ארוך ומאוד,שתלווי אותי מרחוק בשלי. תגידי, מותר לפעמים להשתגע? אבל אמיתי כזה אברבנל ללילה אחד(בלי כדורים בלי זריקות בלי קשירות). נראה לי שהבריאות הכי טובה היא השגעון, החוסר מודעות,בו גם מה שאסור מותר,ובעיקר לא נישפט!!!סתם כנראה כבר השתגעתי...או בדרך לשם. לילה ארוך ובישבילך גם לבן.
לילה טוב ד. כשהיינו ילדים בקיבוץ, היו מארגנים לנו בתקופות החופש הרפתקאה מיוחדת שנקראה "יום-לילה, לילה- יום". הלילה היה הופך ליום, והיום ללילה, לאושרנו הגדול. ציפורי הלילה המקצועניות לקחו את ההרפתקה צעד אחד קדימה, והפכו אותה לאורח חיים. כמו שאת חשה על בשרך, הלילה הארוך יודע להיות בלתי ידידותי ואפילו מאיים. והנה, את מבקשת לך הרפתקה לילית - "לא רוצים לישון, רוצים להשתגע...". אני שומעת כאן, מעבר להומור השחור, את המשאלה לנוח, להשתחרר מכבלים, ובעיקר לזכות ביחס סלחני, מקבל ולא שיפוטי. זוהי משאלה אנושית כל כך, לגיטימית כל כך, ומובנת מאד. נדמה לי שהיכולת להגיד מה אני צריכה עכשיו, היא יכולת חשובה. אני שומעת את זה, ומזמינה גם אותך להמשיך ולהיות קשובה למה שצף ועולה בך הלילה הזה ובכלל. זה חשוב. שלך ליאת
רק לדעת שזה הגיע לעיניים הנכונות.