אכזבה

שלום דוד, טוב לדעת שאתה כאן, זו הזדמנות לציין שאני אוהבת לקרוא את תשובותייך יש בך רגישות והבנה מדהימה. נושא האכזבה שב ועולה באופן מובהק בטיפול, אני יודעת שאני חשה אכזבה גדולה מהעולם, מהחיים, מעצמי, מההורים, מהחברים ובכלל .... ומסתבר שגם מהמטפלת. המעניין הוא שהמטפלת מציינת שאני חשה אכזבה ממנה ברגעים ספציפיים עוד לפני שאני מצליחה לגבש לעצמי את תחושותיי. אח"כ אני מבינה שהיא צודקת. קשה לי עם זה. קשה לי עם האכזבה במיוחד בפגישת הטיפול האחרונה. קשה לי עם תגובותיי לנוכח האכזבה בכלל: ניתוק, בריחה והתעלמות. אני לא מצליחה להבהיר לעצמי כמה האכזבה שאני מרגישה כלפיה היא חלק מהעברה שאני עושה או שיש אמת בתחושה והיא אוביקטיבית. איך יודעים??? ברור לי שזהו מוקד חשוב לטיפול ואני אצטרך לפתוח זאת עם המטפלת, אך אשמח לשמוע את דעתך, ובמיוחד על תחושת האכזבה בטיפול, מה זה אומר ואיך מתמודדים עם זה? תודה, שירה.

שלום שירה אני מתלבט כיצד לענות לשאלתך. אין ספק שאכזבה היא רגש שקשה מאוד להתמודד איתו, במיוחד כאשר הוא גורף ודומיננטית כפי שאת מתארת. יש שתי נקודות העולות לי ובהקשר זה. הראשונה היא כי האכזבה יכולה להיות מתעתעת באשר למקורה ולמי חש אותה. את כותבת כי את גם מאוכזבת מעצמך, אך האם את חשה כי את מאכזבת אחרים? האם את מאכזבת בתחושתך (או חוששת לאכזב) את המטפלת שלך? במידה וכן, הרי שייתכן וחלק מהתמונה מורכב מיחסים של השלכה והפנמה של רגשות האכזבה והייתי מנסה לברר זאת יותר בתוך הטיפול, עם עצמך וביחס למטפלת. נקודה שניה, ואני מקווה שתסלחי לי על גילוי הלב, היא שכאשר קראתי את השאלה שלך מייד חששתי לאכזב אותך. במיוחד לאחר המחמאות בהתחלה. עם ציפיות גדולות, יש יותר סיכון להתאכזב. האם זה חלק מהעניין? האם יכול להיות שתחושה כזו מתעוררת גם אצל אנשים אחרים שאת בקשר איתם? אם כן הייתי שם לב לכך. בין השאר, בשל החשש מהתפתחותה של "נבואה שמגשימה את עצמה" - אנשים שיחששו לאכזב בדרך כלל יפגעו על ידי החשש הזה, ילחצו, ודווקא בשל כך ייטו יותר לאכזב במציאות. להתראות דוד

בוקר טוב, הצלחת לגעת ב- 2 נקודות חשובות עבורי בנושא האכזבה וקלעת בול במיוחד בנקודה השנייה (לא חשבתי עליה כלל וזה גם לא עלה בטיפול), מדהים במיוחד לאור העובדה שפרשת זאת מפיסקה אחת שכתבתי. אני אחשוב על הנקודות עם עצמי ובמיוחד עם המטפלת. אני מרגישה שהן מהוות ציר חשוב במערכות היחסים שלי. גילוי הלב שלך העלה חיוך על פניי, וזה ממש טוב בימים אלה. ו... אה.. לא התאכזבתי ממך בכלל, להיפך..... לא התייחסת לשאלה ששאלתי - כיצד יודעים אם הפירוש שאני נותנת לתגובת המטפלת הוא חלק מהעברה שאני עושה כלפיה או שהתחושה היא אובייקטיבית ויש אמת בדבר. האם תמיד הזרקור יופנה למטופל - לרגשותיו, רגישותיו, בעיותיו, עברו ו..... ? או ...בעצם זה לא משנה ויש לדבר על הקשר הטיפולי כי הוא מהווה את מהות הטיפול? אני כל הזמן מתלבטת בסוגייה זו. ו... שוב פעם תודה. תודה על קיומו של הפורום וההתייחסות המקצועית שלך. שירה.