למה אני כל כך עצובה???

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

10/06/2008 | 07:23 | מאת: ליטל 25

זהו הנה זה קרה הפעם באמת אחרי 3 שנים של חברות נפרדתי מחר שלי שהיו לי איתו לא מעט קשיים ועדיין למה אני כל כך עצובה רק את זה אני לטא מבינה מצד אחד שלמה עם זה מצד שני כל כך פוחדת מה לגמרי זהו לעולם יותר לא נתראה או נדבר .. אין ספק שהוא היה בשבילי משעענת מעבר לאהבה כשלא עבדתי או שהייתה תקופה קשה תמיד היה שם נתן את הכל ובכל זאת היה חסר דברים בזוגיות שאני לא ראיתי את עצמי ממשיכה את זה אפילו לישון איתי באותה מיטה לא יכולנו ישנו בחדרים נפרדים ושכבנו לרוב רק מתי שהוא רוצה סתם דוגמא: תמיד הייתי שואלת אותו איך היית מגיב אם הייתי עם בגדים סקסיים במיטה ומחכה לך אז הוא אמר לי למה זה אמור לגרות אותי..בציניות כאילו אני בת זוג שלך מה אתה רוצה...אתה אמור כאילו אני ללא מבינה אותו מצד אחד היה רוצה שאשאר שם ומצד שני הזוגיות בקטע הזה לא ממש עבד אם כך...(למרות שהיו תקופות והיו... בבקשה עזרה.............. עצובה נורא!!!!!!!!!!!!!!!

10/06/2008 | 20:51 | מאת: דוד ג'קסון

שלום ליטל אני מבין שסיימת מערכת יחסים ארוכה ומשמעותית ואת עצובה מאוד. אין לי דרך להושיע אותך מכך. למעשה, אם זה היה אחרת, הייתי מודאג. בוודאי שתהיי עצובה מאוד. את יכולה, בלב שלם, להחליט על סיום של מערכת יחסים ועדיין להתאבל על אובדן הדברים החשובים שהיא סיפקה לך. כאב על פרידה וסיום של קשר הוא אנושי. הוא מהווה הוכחה לכך שהשנים הללו לא בוזבזו לחינם. שגם אם הגיע זמנו של הקשר להסתיים, הרי שעדיין היה לו ערך. כך שהדבר הנכון הוא להרשות לעצמך להתעצב על הקשר וכך להיפרד ממנו בלב שלם, לא לבטל את ערכו. מאוחר יותר, עם הזמן, תהיי גם מסוגלת להמשיך לקשר אחר, מתגמל ושלם יותר. בהצלחה דוד

10/06/2008 | 22:12 | מאת: מבינה

חמודה, אני יודעת שכל מילה שאני יגיד תהיה ריקה בשבילך כרגע והכאב הוא גדול והריקנות עצומה והבילבול מתסכל אני רק יכולה לספר לך את סיפורי יצאתי עם בחור מקסים במשך 6 שנים הכל היה כביכול מצויין כולם חשבו שבסוף נתחתן אבל בסוף נפרדתי ממנו בכיתי במשך חודש ושאלתי את עצמי את אותה שאלה למה? למה אני בוכה אם אני זו שקיבלתי את ההחלטה אבל זה לא משנה מי החליט זה עדיין אובדן ועל כל אובדן אם הוא רצוי או לא צריך להתאבל לוקח זמן להבין לקבל ולהשלים, את לא צריכה לחפש תשובות למה עצוב ורע פשוט להתרפק על הזיכרונות הטובים ולתת לעצמך זמן להחלים ואת תראי שבמקרים כאלה המשפט הכל כך נדוש ממש עובד "הזמן עושה את שלו" תהיה חזקה תהיה מאושרת והכאב יעבור וישארו רק הזיכרונות הטובים מחזקת את ידייך

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית