שאלה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ערב טוב, אני שנתיים וחצי בטיפול ואני מרגישה שהמטפלת מתייחסת אלי כאילו דבר מובן מאליו. אני מגיעה מדברים על משהו מסוים וזהו. אני פשוט לא מרגישה שהיא מרגישה בי, או שמבינה אותי בצורה הנכונה. אז ניסיתי כבר בפעם השלישית לעצבן אותה (ואני יודעת כבר איך), ואז כאילו שאני מנערת אותה, והיא מתחילה לעשות הערכות, לבדוק איפה עומד הקשר שלנו, איפה טעינו, למה הטיפול תקוע.... אם אני לא עושה דבר כזה, הטיפול היה ממשיך להיות משעמם ובלי שום קפיצה או בדיקה . האם זה נכון מה שאני עושה? והאם נראה לך שהיא מבינה את השיטה שלי, רק פשוט מתעלמת ממנה, כי יותר קל להיות עם מטופל קל מאשר אחד שנותן לדברים להתלקח?
שלום לך ל.מ אנא קראי את תשובותי שתחת הכותרת פיצוץ, את דברי למימי ולמי שדיברה על 'פסק זמן' בטיפול. נדמה לי שאנו מסתובבות באותם אזורים בהם מתלקח משהו יזום שמבטא איזשהו כעס לא מדובר. אם הטיפול משעמם אותך, נסי לחשוב אילו חומרים חדשים את יכולה להביא אל החדר. טיפול משעמם הוא טיפול "מוגן" מדי, בו המטופל חושש להיכנס לרובד עמוק יותר, וחג במעגלים מוכרים. את מבקשת "לנער אותה" כדי שתעשה מה? זכרי שזהו טיפול שלך, ואת אחראית לתכנים ולחומרים המשמשים חומר גלם לעבודת הנפש שלך. השיטה שבחרת מצליחה אולי להפיג את השגרה, אך לא בטוח שהיא מקרבת אותך פנימה, למחוזות העמוקים יותר ואולי גם מעוררי החרדה. שולחת לך אומץ וסקרנות להמשיך בתהליך ליאת