להניח את הראש

היי ליאתי, באתי להתפנק אצלך קצת, אפשר? בפגישה האחרונה לא התפנקתי אצלה כמו שרציתי. לא הצלחתי להעביר לה שזה מה שאני צריכה, להתפנק. להניח את הראש, לנוח ולשמוע אותה מרגיעה. במקום זה היא גרמה לי לדבר ולעבוד ולא היה לי כוח וגם היה לי קצת משעמם. נו טוב, שיהיה... ועכשיו אני אקשקש איתך קצת בקול רם... תגידי, עד מתי אני אהיה בטיפול? מה את אומרת? את חושבת שיש מצב שאני אצטרך להיות בטיפול רוב חיי? פעם מישהי אמרה לי שאני תמיד אצטרך מסגרת תומכת, גם את חושבת ככה...? ואולי לא, אולי אני אהיה גדולה ויכולה לבד. גם היום אני מרגישה לא פעם שאני יכולה לבד, אבל הרי אין לדעת מה העתיד צופן לנו, אה? ונניח שאני אחליט עוד שנה לסיים את הטיפול, איך עוזבים את מי שגידלה אותי??? היא הרי ממש מגדלת אותי! אני יודעת שבדרך כלל את מגיעה עייפה לפורום בימי חמישי בלילה, אבל ראיתי שאין הרבה פניות היום, אז הרשתי לעצמי... ואל תשכחי שקודם כל באתי להתפנק... ;-) נורית

נוריתי, זה באמת ערב קסום, שמאפשר לי, לא תאמיני, להינפש מול המסך הקטן. חזון אחרית הימים... את מבקשת פינוק, וחבל שאי אפשר לשלוח לך מעט מהדובדבנים הצוננים הבוהקים להם כאן, בקערה. חייכתי מול שאלותייך. "האם אצטרך להיות בטיפול רוב חיי?", "האם תמיד אצטרך מסגרת תומכת?". הגם שידוע לי שיש אנשים המתייחסים אל טיפול כאל דרך חיים, אני נוטה לכבד את יכולתם של הגוף והנפש להשתקם, להתעצם ולהבריא, פעמים רבות גם ללא התערבות או עזרה. זה מתחבר, איכשהו לשאלה האחרונה שלך - "איך עוזבים את מי שגידלה אותי?". אני אוהבת להאמין שמה שגד?ל נכון, מבשיל בסופו של דבר, ומצליח להתקיים מתוך נפרדות בריאה. ועדיין - צער הפרידה יהיה שם, ועמו מכאובי הגדילה וההיפרדות מן המצע שהזין, טיפל וטיפח באהבה ומסירות. כשקראתי את הפסקה הראשונה שלך, היה נדמה לי שמתגנבת לה טרוניה בארומה קלה של גיל התבגרות. כמו אמרת "אוף, באתי להתפנק, אבל הכריחו אותי לרחוץ כלים, לסדר את החדר, ולנהל שיחה טרחנית שאינה הולמת כלל וכלל את מצב הרוח שלי". יכול להיות שהמטפלת שלך מגיבה למשהו שאת עוד לא מבחינה בו? אולי בכל זאת, מי שעומד ממש ממש קרוב, יכול לשמוע אותך גדלה? :-) שולחת לך את מגען הרך של המילים, את מתיקות הדובדבנים, ואת רוחותיו של המזגן החרוץ, שלמרות מאמציו הכבירים לא מצליח לקרר ממש, אך בכל זאת מוליד אסירו?ת תודה. שלך ליאת

ליאת, לקחתי גם לי קצת מהמילים האלה. אני זקוקה להן בימים אלה. ("קיום מתוך נפרדות בריאה", וואוו...). הרשיתי לעצמי, מתוך ידיעה שהשימוש שלי בהן לא לוקח מהטוב שהן משפיעות עליך, נורית. (גם אני התגעגעתי, אגב...) חג שבועות שמח, שיהיה הטנא שלנו מלא בכל טוב! הדר

היי.... מותר גם לי להעביר יד על הראש המונח שלך? התגעגעתי... יעלה