מחלוקת דתית-חילונית
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום רב. אני חילונית הנשואה לאדם דתי לאומי ("כיפה סרוגה"). החיים ביננו מבוססים על כך שאני שומרת בבית שבת וכשרות עבורו והוסכם כי גם הילדים ייפנו לחינוך דתי.עם זאת, אני חילונית הלבושה כחילונית ואיני מגדירה עצמי כדתייה. בעייתי היא, כי בעלי טוען כי הוא מפחד שהילד יהיה חילוני ולכן מעוניין כי לילד תהייה חברה דתית ולא רק חילונית. השכונה בה אנו מתגוררים היא חילונית. לי זה מאוד מפריע בעיקר העניין שהוא אומר לילד שהוא לא מוכן שהוא יהיה חילוני בעוד אני חושבת, שבמיוחד לאור הבית שלנו, זכותו של הילד לבחור בגיל מבוגר. התשדורת הזאת שהוא מביע מאוד פוגעת בי, אך הוא אומר שזו דעתו והוא לא יכול לשקר. מה עליי לעשות?
רז שלום, נשמע לי מדברייך שאת מרגישה היום שההסכם הלא כתוב ביניכם על דרך ניהול חייכם המשותפים ביחד מופר. כל עוד הדבר נוגע ליחסיכם בלבד נראה שאתם מסכימים, גם על שמירת שבת וגם על השכונה והדרך בה את מגדירה את עצמך. אולם בכל הנוגע לילד אתם מתקשים למצוא הסכמה. הוא רוצה שהילד יהיה דתי ואת רוצה שהוא יוכל לבחור בגיל מאוחר, אבל במידה מסויימת גם מעדיפה לנתב אותו למסגרת חילונית, כך שבחירתו לא תהיה חופשית לגמרי. זהו נושא בעל משקל רב, אבל גם ההסכמה על ניהול חייכם ביחד בוודאי לא הייתה קלה ודרשה דיאלוג ופשרות מצד שניכם. עצתי היא לנסות ולדבר על כך כמה שיותר ביניכם, ואם את מרגישה שאתם מתקשים לפנות לייעוץ זוגי על מנת לנסות ולהגיע ביחד לפתרון או דרך שתהיה מוסכמת על שניכם. דרור
לדעתי ,זו אחת הטעויות שעושים זוגות מעורבים (דתיים וחילונים),שלא חושבים עד הסוף כאשר הם מחליטים להנשא. הכל נראה סבבה ,עד שבאים הילדים ונושא החינוך עומד על הפרק. לדעתי אתם חייבים כבר עכשו ,להחליט מהו הדרך שילדכם ילך בה .או .או. ולא גם וגם. משהוא מכם יצטרך לעשות וויתורים , שבטוח לא יהיו קלים . בכל מקרה טובת הילד צריכה לעמוד בראש סדרי העדיפויות לא חדשתי דבר ,נכון?