מה זה אומר

קשה לי מאוד להיפתר מדברים אישים ישנים- ולא רק אישיים חפצים שהתרגלתי אליהם אני כן זורקת אם צריך אבל קשה לי עם זה מה זה אומר עלי? למה זה כך?

שלום אלמונית, כמי שחיים בחברת שפע, אנחנו נוטים לצבור במהלך חיינו ת??ל?י-ת??ל?ים של חפצים, רהיטים, דברי ערך ודברים פעוטי-ערך, חלקם אישיים מאד, וחלקם נחלת הכלל. אנשים נבדלים אלה מאלה במידת החשיבות שהם מייחסים לחפצים שסביבם. הנוסטלגיים שבינינו, זוכרים את סיפורו של כל חפץ, ומבקשים לשמר באמצעותו את ניחוחו של העבר. אחרים מוציאים ישן מפני חדש ללא נקיפות מצפון. ג'רום ק. ג'רום, בספרו "שלושה בסירה אחת" כותב נפלא ומזהיר - "השלך את הגרוטאות ידידי ! אל תכביד על סירת חייך, שים בה רק מה שממש נחוץ לך; בית חם ותענוגות צנועים, חבר אחד או שניים הראויים לשמם, מישהו שתאהב ושיאהב אותך, חתול, כלב, מקטרת אחת או שתיים, אוכל במידה הנחוצה, לבוש במידה הנחוצה, ומשקה קצת יותר מהנחוץ, כי הצמא מסוכן מאד. וכשתעשה כך, תיווכח לדעת כמה קל להשיט את הסירה, והיא לא תתהפך בקלות, וגם אם תתהפך, לא נורא, ציוד טוב פשוט אינו מתקלקל במים..." אני חושבת שכל זמן שהסירה שלך אינה חושבת להתהפך או לטבוע מרוב עומס, זה אומר שאת אדם שנקשר לחפצים, רואה בהם חלקים חשובים והכרחיים מהפאזל שמרכיב את חייך, רוחשת כבוד לעבר ומוכנה לתת לו נוכחות ממשית בהווה ובעתיד שלך. אם את (או מי מן הסובבים אותך) מרגישים שהסירה מתנדנדת ועומדת לטבוע מחמת המשא המיותר, כנראה שאת נמנית על האגרנים, המשתמשים באספנות הכפייתית כדרך להתמודד עם חרדה. במקרה כזה, מוטב להיעזר באיש מקצוע ולמצוא דרך טובה יותר לנווט את ספינת חייך בבטחה. :-) בהצלחה ליאת