פחד מג'וקים

עכשיו הגיע הזמן להודות: יש לי פחד רציני מהחרקים הקטנים/גדולים האלה. אני לא מסוגלת לחיות איתם בדו קיום ולהיות יחד איתם באותו מקום. עכשיו, כשאני עייפה ולא מרוכזת אני מודה שהבעיה הזאת בהחלט משפיעה על אורח החיים שלי: אני עייפה כי בגלל הפחד מהג'וקים אני לא ישנה מספיק בלילה. אני עסוקה במלחמות איתם עד שעות מאוחרות. אמנם מרססת אך זה לא מרגיע אותי (מה גם שאני שונאת לרסס רק שלא מוצאת פתרון אחר) ואני הולכת לישון בשעות הקטנות של הלילה, מלאת צמרמורות וחרדות. ואז אני צריכה לקום מוקדם בבוקר לעבודה ואני עייפה ולא מרוכזת כי לא ישנתי מספיק בגלל הפחד מהג'וקים. אז אני מודה שהגיע הזמן לטפל בזה. מה סוג הטיפול הכי מתאים למצב הזה? גם עצות פרקטיות כ"פתרון מידי" יתקבלו בברכה.

היי יש פתרון מעולה לגוקים ,(לא לפחד.) ושמו בישראל:הדברה. חפשי בגוגל ",הדברה" קצת יקר... . אבל זול יותר ממטיפול. בהצלחה!

חחחח גם אני חשבתי לעשות הדברה מקצועית אבל אתה יודע מה הבעיה עם הדברה? שגם אז, כהכנה להדברה צריך לפתוח את כל הארונות, להוציא את הדברים וכו'. אבל יש כבר לפחות איזה ארון אחד שאני לא מעזה לפתוח כי אני יודעת שיש בו ג'וק... אז כנראה שגם הדברה לא תפטור אותי מהצורך בטיפול...

שלום נטע, אני חשה הזדהות עמוקה עם דברייך, ומודה שאימת הג'וקים הייתה אחת הסיבות שדחפו אותי להינשא למי שיוכל לפנות את גוויותיהם... (מבקשת סליחה מראש מכל חובבי הג'וקים באשר הם). וברצינות - הפחד מרמשים למיניהם (ג'וקים, עכבישים. זחלים וכיוב') נעוץ אבולוציונית בתקופה בה חיינו במערות או ביערות, כאשר היה בהם איום ממשי על חיינו. כיום, הגם שרובנו סולדים מנוכחותם של הג'וקים בבתינו, איכשהו למדנו לחיות בדו-קיום עמם, תוך שאנו מסתמכים על תרסיסים שונים, ומקווים שהם ייכנעו ראשונים. ברמה הפרקטית, אני מציעה לך לאמץ את הצעתה של א', להזמין מדביר רציני, לתקן רשתות קרועות, או לרכוש מזגן חדיש למקרה שאין רשת וצריך להסתתר מאחורי חלונות זכוכית. טיפ נוסף שאני זוכרת מתקופת נעורי בקיבוץ - בסיום הרחצה, הניחי על חורי הניקוז של המקלחות והאמבטיות אריח קרמיקה. אם תרצי להשתחרר מהפחד עצמו (ולא רק להתגונן) תוכלי ללכת לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, וללמוד בהדרגה להפוך את האויב לידיד-מחמד. מדובר בטיפול קצר יחסית ויעיל, המכוון להתמודדות עם פוביות ספציפיות דוגמת זו שלך. בהצלחה ויישר כוח ליאת

האריח מהקיבוץ של ליאת אולי יגרום לך לאשליה שעשית משהו, אל תסמכי על זה, וסליחה ליאת, אבל היצורים הללו לא זקוקים ליותר מסדקון מילימטרי כדי לעבור. מעבר לטיפול התנהגותי, שאת חייבת לעצמך כי חרקים יש בכל מקום, אז בקצת יותר כסף אפשר לארגן הכל כולל פינוי של אותו ארון מפחיד. נאמר עוזרת בית שתשכרי לכמה שעות לפני בוא המדביר, או אפילו חברה טובה שתעלה לך בכוס קפה. ובזמן שאת יושבת מול פסיכולוג טוב, תוודאי שהמדביר בעיקר מדביר את בורות הביוב בכל החצר, את אזור פחי האשפה ואת חדר המדרגות. ואם את בבית פרטי אז את היקף הבית שלך. בקיבוץ שלי, בניגוד לקיבוץ של ליאת, מדבירים רק את בורות הביוב, פעם בשנה ואין ג'וקים! משום מה יש לי הרושם שהאריח מגיע מהקיבוץ הארצי...