שלום דוד

שלום, בפגישה הטיפולית החלנו בפעם הראשונה לדבר על פגיעה מינית שהייתה לפני כשנה (לי). עד כמה שאפשר להגיד דיברנו-למעשה לא ממש הרגשתי שם. בחילה נוראית וכאבי בטן והרגשתי איך החדר מסתובב סביבי או שאני מסתובבת בתוכו. לא אמרתי זאת למטפל לא יודעת למה, אולי לא יכולתי. אך פה לא השאלה-התייבש לי הפה בדרגה שלא נשארו נוזלים לחלוטין בחלל הפה, ברגע שזה קרה נזכרתי בתחושת ילדות זהה בה הפה היה מתייבש עד כדי שלא יכולתי להוציא מילים מהפה, לא זוכרת באיזה הקשר וכל התחושות עם התחושה של הילדות יצר לי מן בלבול כאילו הכל יצא מהקשרו, התחושת ילדות עם היובש בפה הצטרפה לכאב של הדיבור על הפגיעה המינית. אולי תוכל להסביר לי מי נגד מי ולמה הכל התערבב? תודה

יקרה קראתי את המילים ששלחת למטה, נכון את לא מגיבה והפעם החלטת שכן וזה מחמם לדעת שלא התייאשתי והצלחת לצאת מהמסתור:-) שמחה שאת פה:-) ממה שאת כותבת פה הייתה פגישה כואבת מקווה שאת לא לבד! אני פה בשבילך בילבי ילדת הברזל

שלום נקודה אני חושב על עד כמה הבקשה שלך מובנת וטבעית. עצם פתיחה של ארוע כזה בחדר הטיפול בוודאי מציפה רגשות כה רבים, מחשבות ותמונות, שאין פלא שהכל מתערבב, מסתחרר סביב, נקודות המשען המוכרות נעלמות פתאום והבקשה הכי טבעית בעולם היא לסדר. שמישהו יעשה סדר ויחזיר את היציבות בעולם על כנה. המשאלה הכי לגיטימית שיש. ועם זאת, הייתי מציע משהו אחר. את רק מתחילה להעלות עכשיו את הדברים ולמרות שהדחף המידי הוא לסדר אותם, הייתי בכל זאת מציע לך להתאפק ולבחון אותם, כפי שהם. עם כל הזוועה שבדבר. ההגעה לסדר הנכון, ההבנה של מי נגד מי, איך דברים קרו והיכן את נמצאת ביחס אליהם, אלה הן המשימות שלך כיום בטיפול ואלה משימות שלא נכון שאף אחד יקח לך את הזכות עליהן. כך שהדבר הנכון בעיני הוא ללכת עם השאלות האלה, עם הבלבול והבהלה הזו, חזרה לטיפול - שם המקום להוציא את הכל. ואח"כ - לעשות סדר. בהצלחה דוד