היי. ליאת. :-)

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

16/05/2008 | 16:48 | מאת: ש'

באתי לומר לך .. סופש מקסים .. שבת רגועה ושלוה .. עם המון חיוכים .. כיף להרגיש אותך כאן בין ההודעות .. אני מטיילת לי בין התגובות שלך ומעלה חיוך של רוגע .. את פשוט מחבקת , מאירה , מפזרת אור ואהבה בין כולם . מדהיםםםם... ואני .. בימים האחרונים מצליחה לנשום.. היציבות הזו בטיפולים ..החוזק של הפסיכולוג .. הגבולות הברורים ששומרים עלי, כן היום אני מבינה את כל מה שניסית להראות לי כאן .. את ואנשי הצוות האחרים שכאן .. ווהפסיכולוג .בעיקר . אני מצליחה להבין שזה לא אומר שהוא היה פחות אכפתי .. זה רק אומר שהוא שמר עליי ועלייו , שמר על כל הקשר הטיפולי הזה ביננו שבאמת מרגיש כיציב יותר בזמן האחרון. אני מסתכלת עלייו בטיפולים , מסתכלת בלי שהוא ירגיש בחיוך שלו , ברגיעה שבו ...וזה נותן לי כח .. גם אתם כאן בפורום ..הזה שתומך ..פשוט מחזיקים אותי .. את לא יכולה לשער אפילו עד כמה ..כן . רק ווירטואלי ..אבל זה ה-מ-ו-ן הסערות עם הפסיכאטר היוו כשל טיפולי נטו .. ככ מצליחה לראות את זה עכשיו .. זזה ממשבצת שהייתי בה ..במקום הנמוך הזה בתקופה איתו .. זו שהוא ניסה לחבר אותי אלייו ווהצליח להטריף אותי , מצליחה להרגע ולהבין טוב יותר את הפסיכולוג ..להסתכל עלייו אחרת .. זה עשה טוב .. את קולטת ??.. ניתן לראות בכל מה שקרה שם .. דברים טובים ... הוא הציל אותי שהוא "זרק" אותי .. ואני צריכה להודות לו על זה .. :-).. ליאת, היית מאמינה שאכתוב דבר כזה בכלל? זה מרגיש קצת שחזרתי מהערפל.. חזרתי מהמקומות הנמוכים ששואבים לתהומות אינסופיים .. מרגישה שפרשתי קצת כנפיים ...ואני מתחברת לעצמי , לגוף, לתחושות, לרגשות .. התחלתי לרקוד עם מורה פרטית ,.. זה עושה את התהליך למחובר יותר , הרבה בכי שמרוקן אותי .. במקביל התחלתי לעשות ספורט , הפסקתי עם כל ארון כדורי ההרגעה בתקופת הפסיכאטר , ו..הפסקתי להקיא .. מנסה להתמיד בזה ב3 שבועות האחרונים , מנסה לקבל כוחות .. אני רוצה ככ לחזור לעצמי , להיות אמא טובה ובת זוג תומכת ואוהבת ..רוצה להיות תיפקודית כבר .. כמו שהייתי. רוצה את עצמי ..כאילו וצמאה לחיים מחדש?.... לשמוע ..לגעת ..לגלות ..ולאהוב ... מנסה כל יום אפילו אם בקצת לחזור לעצמי מחדש ... וכולי תקווה , שהתחושה הזו לא תעלם בתוכי ...לעולםםםםםםםםםם.. תודה עלך ל התמיכה בשנה האחרונה .. תודה שאת חלק מצוות מקסים ..כאן יש רגעים שאתם התקווה שלי מחדש .. , האור ..להמשך... אתם חלק מהתחושה שבי שיכול להיות טוב יותר !!!! וזה מרגיש לי צורך עצום לשתף.. אז.. באמת , תודה רבה !!!! אוהבת ..המוןן !!!. ומחבקת , שרית

לקריאה נוספת והעמקה
16/05/2008 | 20:36 | מאת: ליאת מנדלבאום

שבת שלום שרית, מעודדת אותך להמשיך ולטעום את החיים מצ?דם המואר. זה מרגש ללוות את התהליך מן הצד, לעקוב אחרי המהמורות שבדרך, ולהיווכח שאפשר לנצח. אני יודעת שהדרך עוד ארוכה, ושנכונו לך עוד הרבה אתגרים. ובכל זאת, הנכונות להושיט ידיים החוצה ולקבל בברכה את הימים הטובים, מעוררת התפעלות. המשיכי עוד ועוד, ואל תפסיקי לרקוד ליאת

16/05/2008 | 21:30 | מאת: ש'

17/05/2008 | 19:06 | מאת: בילבי

יקרה מה שלומך? את כותבת על הגבולות הפרוצים של הפסיכיאטר ועל הגבולות הנוקשים של הפסיכולוג.... לפעמים אני חושבת שאת בעצמך לא כל כך יודעת איך את רוצה שיהיה איך יהיה לך נכון יותר. את רוצה כנפגעת תקיפה מינית שיהיו בשבילך קצת יותר אך נבהלת מפריצת גבולות..... צירפתי לך קישור בנושא אולי זה יעזור לך להבין איך מטפלים בנפגעות תקיפה מינית. הבלבול שלך כואב לי את מחמיאה לפסיכולוג על הנוקשות וכועסת על הגמישות של הפסיכיאטר וההיפך...... http://www.hebpsy.co.il/articles.asp?id=1675 מקווה שזה יעזור לך אפילו קצת אוהבת בילבי ילדת הברזל :-)

18/05/2008 | 09:21 | מאת: ש'

מה שלומך?.. עניתי לך כבר מס פעמיים באחד הקישורים ששאלת מה שלומי , משום מה ההודעה לא הועלתה .. כנראה התפספסה ..איפשהו .. את צודקת .. גם אני לפעמיים בתוכי לא יודעת מה צריך להיות ..:-( אבל..היום אני יכולה להסתכל על מה שקרה ולהבין שנכון טיפולית אצלי .. כשהייתה.. פריצת גבולות היסטרית מול הפסיכאטר .. חיבוקים והרבה ..(שהיו מורגשים יותר מסתם חיבוקים ).., החזקת יד .. טלפונים בכל שעה , סמסים ..מציפים ..זה בסופו של דבר גרם לכשל טיפולי .. אני נזכרת שאיבדתי את עצמי בתוך הקשר , הייתי כעוסה ככ , הרבה תכנים קשים עלו .. הייתי נמצאת איתו בסערה עצומה , אף פעם לא ידעתי למה לצפות בקשר ..מה יהיה עכשיו .. איך לפרש את הדברים שקורים ביננו ..וכו' ..הסערות שהיו מציפות אותי יותר מהרגיל שיגעו אותי. בעוד כשהקשר מול הפסיכולוג נשאר יציב , למרות שהיו סערות .. נראה לי כי לא היה מגע שמצד אחד למרות שרציתי ומצד שני ..הוא זה שהצליח לשיגע אותי ברמות , לא הייתה תקשורת בין לבין הפגישות, היו סמסים מאוד מכווננים ..בלי שום פריצה חברית , מעטות התגובות שלו .. אליי ..בסמס .. אז כן ..גם אם קשה לי לקבל את זה .. וקשה לי ..אני מודה כי יש בתוכי משאלה שהוא כן יהיה לצידי 24 / 7 .. אני עדיין מצליחה לראות איזה היגיון בדברים .. אני לא אומרת שהפסיכולוג צריך להיות מרובע לחלוטין .. ומסוגר במסגרת "לימודית".. אבל, אני כן מצליחה לראות נקודות קטנות בו של הגמשה עדינה ונכונה ספציבית לנסיבות שקורות ומצריכות את זה , בנוסף, גם אם זה לא קורה אני מצליחה לפתוח את זה מולו, להראות לו שאני כועסת , אני מצליחה כן ..לדבר על הדברים , ואני חושבת שזה צעד ענק בקשר שלנו , זה נותן להרגיש שיש מישהו שמקשיב ומבין למרות..וזה הופך את זה לפחות כואב.. כל העניין הזה מסובך ..הרי אין חוקים נכונים .. אבל גם "אובר" נתינה .. היא לא טובה .. אני לא יודעת אם מישהו באמת יודע מה הגבול הנכון .. הרי הכל ניסיון ותהייה .. בינתיים הניסיון שהיה לי עם הפסיכאטר היה כושל לחלוטין -הטיפול הסתיים בטריקת דלת ..ולמרות שעל פני השטח מי היה מאמין שזה יקרה , מבחינתי הוא היה המלאך המושיע .. כמו חלום שהתגשם .. ואילו הקשר היום עם הפסיכולוג .. הוא עדיין כן מחזיק .. אז מה זה אומר ?.. מה כן נכון ?.. מישהו יכול לתת תשובה אחת חד משמעית ?.. לא נראה לי .. וביננו , בילבי , איפה כל ההבטחות של הפסיכאטר ?.. "אני כאן" .."לא נוטש" .. "נמצא בשבילך תמיד" וכו' איפה כל המילים האלה שלו היום ?.. הרי הוא הבטיח להיות לצידי 24/7 .. מה הוא מכר לי אשליה ?... לאן הוא נעלם, ביום אחד , בטריקת טלפון ..?....מה הוא היה "מאהב" או מטפל ???... איפה האחריות לכל מה שנאמר על ידו ?.. מה ניתן להסיק מזה ?.. שהיה ניצול מיני ? רגשי ?.. מה הוא עשה לי כל התקופה הזו איתו ?... למה הוא הבטיח דברים ונעלם ?.. חוצמזה, תודה על הקישור , מכירה את המאמר של נעמה בר שדה .. היא באמת משקפת את המשאלות והרצונות שלנו כנפגעי תקיפה מינית בצורה ברורה לחלוטין ... אבל גם אחרי שקראתי אותה לא בטוחה שאפשר למצוא מטפל שיהיה 100 אחוז כמו שאנחנו שואפים ..אני חושבת שעצם זה שהפסיכולוג שלי לא מושלם ואני מכירה בזה .. כבן איכשהו גורמת לי להשאר איתו .. את מבינה אותי ?. למה אני מתכוונת בכלל ?.. כל המילים מסובכות ..לא יודעת אם אני מצליחה להסביר את עצמי בכלל .. מה שאני בטוחה הוא .. כשהמטפל יציב .. אזי הכל מרגיש ונראה אחרת . תודה שאת פה.. אוהבת ומחבקת ואכפתית .. שיהיה שבוע טוב יקרה . שרית.

18/05/2008 | 14:18 | מאת: ד.

18/05/2008 | 18:32 | מאת: לילך

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית